הלניזם והעולם היהודי בעת העתיקה

מילות המפתח: עת עתיקה, יהדות והלניזם
המחקר אודות ההתייונות בעת העתיקה מושפע מהמגמה של החוקרים למצוא תקדימים להשפעות זרות על הדת היהודית כדי לחזק את עמדתם בויכוחם בני זמננו על מידת השינויים שיש לבצע בתחום הדתי. גורם נוסף המשפיע על מחקר ההתייוונות הוא חשיפתן של תגליות חדשות: תעודות וממצאים ארכיאולוגיים. /למידע מלא...

יהדות ויוונות בארץ - ישראל במאות השלישית והשנייה לפנה"ס

מילות המפתח: יוונים בארץ-ישראל, יהדות והלניזם
תהליך ההתיוונות בארץ ישראל בתקופה ההלניסטית התבטא בהתיישבות של יוונים וייסוד ערים ומושבות צבאיות, בהתפשטות השימוש בלשוןן היוונית ובהפיכת ערים בארץ ישראל לפולייס יווניות. במאמר הבחנה בקצב ההתיוונות בין מקומות שונים ודוגמאות מתחום היצירה הרוחנית ההלניסטית. המאמר דן גם בהפיכתה של ירושלים לפוליס והתפקיד שמילא מנלאוס בתהליך זה. /למידע מלא...

"ערכאות של גויים": קללת חכמים ומערכת המשפט הרומית

מילות המפתח: בתי משפט, יהדות והלניזם
מאמר זה מתאר את יחסם של חכמים לערכאות הגויים – בעיקר בתי הדין הרומיים בארץ ישראל במאות הראשונות לספירה. בעזרת שימוש במקורות מספרות חז"ל ואחרים, מציג המחבר את ההתנגדות העקרונית של חכמים לשימוש בבתי דין של גויים. המאמר מתייחס גם לקשיים המתודולוגיים שבחקר נושא זה. /למידע מלא...

ארמון על הים

מילות המפתח: כיבוש רומאי בארץ-ישראל, ארכיאולוגיה, הורדוס, ארמונות, קיסריה (יישוב עתיק)
מידע על ארמון הורדוס בקיסריה - תיאורו וייחודו. /למידע מלא...

היהדות בעיני העולם העתיק

מילות המפתח: אנטישמיות, עת עתיקה, יהדות והלניזם, יהודים ואומות העולם
המאמר בוחן את השורשים לעמדות הגויים כלפי היהדות בתקופה ההלניסטית והרומית, זאת בצל שתי תופעות מנוגדות :  מחד - בתקופה זו ישנם גרים רבים וגילויי אהדה רבים כלפי עם ישראל בקרב הגויים, מאידך - בתקופה זו שוררת אנטישמיות חריפה. /למידע מלא...

השפעות חיצוניות בעולמם של חכמים בארץ ישראל - קליטה ודחייה

מילות המפתח: תלמוד, ארץ ישראל ביהדות, רומא (עיר), יהדות והלניזם
המאמר בוחן את ההשפעות החיצוניות - בעיקר של העולם ההלניסטי והרומי - על עולמם של החכמים בתקופת התלמוד ואת האופן שבו ההטמעה של העולם החיצוני באה תוך שמירה על הייחודיות והעצמיות. /למידע מלא...

ארמון וורסאי וגניו, ציור, המאה השבע עשרה

מילות המפתח: צרפת, ארמונות, אבסולוטיזם
הארמון נבנה על ידי לואי הארבע עשרה מלך צרפת בשנים 1643 – 1715, בורסאי שבקרבת פריז. הארמון המפואר בטא את ריחוקו של המלך מן הציבור ותאם את התפיסה האבסולוטית שהתבססה על הרעיון שהמלך הוא אישיות מורמת מעם. תכנון הסביבה בקרבת הארמון בטא גם הוא את רעיונות האבסולוטיזם: מקומו של הארמון במרכז מבנה גיאומטרי סימל את הרעיון שהמלוכה היא המרכז. גני הארמון היו מתוכננים אף הם בתיכנון סימטרי מדוקדק, כאילו הטבע עצמו "התיישר" לפי רצון המלך.  /למידע מלא...

ארמון סאן-סוסי וגניו, המאה השמונה עשרה

מילות המפתח: ארמונות, פרוסיה, פרידריך ה- II (מלך פרוסיה)
הארמון נבנה בין השנים 1747-1745, והוא נמצא בעיר פוטסדאם שבצפון גרמניה. שימש כארמון הקיץ של מלך פרוסיה פרידריך השני, המכונה פרידריך הגדול (שלט בפרוסיה בשנים 1740 – 1786). בארמון לא נערכו קבלות פנים חגיגיות, טקסים ונשפים ראוותניים זאת כביטוי לחיים הצנועים אותם ניהל המלך. פירוש שם הארמון בתרגום מצרפתית הוא "בלא דאגות". /למידע מלא...