שר האוצר, פנחס ספיר, נואם בטקס הנחת אבן הפינה למפעל הטקסטיל "כיתן-דימונה", דימונה, דצמבר 1958

מילות המפתח: מפעלי תעשייה, דימונה (יישוב עירוני), היסטוריה של מדינת ישראל. עשור שני, עיירות וערי פיתוח
מפעל הטקסטיל שהוקם בדימונה ביוזמת פנחס ספיר נועד לשמש אבן שואבת למשיכת מתיישבים חדשים ליישוב המרוחק במדבר.   /למידע מלא...

כיתת לימוד במעברה, 1950

מילות המפתח: מעברות, עלייה וקליטה, היסטוריה של מדינת ישראל. עשור ראשון, כיתה
המחסור בתשתיות, למעט לוח קטן, ניכר בכיתת הלימוד שבתצלום – התלמידים יושבים בצפיפות רבה על הרצפה, חלקם אף עומדים מחוץ למבנה, והכיתה שוכנת בצריף והיא חסרה דלת. למרות התנאים הלא קלים, ניתן לזהות השתתפות ערה מצד התלמידים, שהם בני גילאים שונים.  /למידע מלא...

מסמלי הריבונות - תעודת זהות

מילות המפתח: היסטוריה של מדינת ישראל. עשור ראשון, תעודות זהות
תעודות הזהות הראשונות חולקו לתושבי מדינת ישראל לאחר מפקד האוכלוסין הראשון שנערך בנובמבר 1948. באותם ימים כונתה תעודת הזהות "פנקס זיהוי" הואיל והייתה בצורת פנקס קטן. התעודה היא של שרה כהן מירושלים, ועל כריכת התעודה מופיע מספר הזיהוי שלה - מספר הרישום במפקד האוכלוסין: 69150.  /למידע מלא...

מסמלי הריבונות - שטרות כסף

מילות המפתח: שטרות כסף, היסטוריה של מדינת ישראל. עשור ראשון, בנקים ובנקאות
לאחר הקמת מדינת ישראל עדיין שימש בנק אנגלו-פלשתינה כבנק המרכזי של המדינה, עד לרכישת נכסיו והתחייבויותיו על ידי בנק לאומי לישראל ב- 1 במאי 1951. במסגרת תפקידו כבנק מרכזי, דאג הבנק להדפסת השטרות הראשונים ששימשו את מדינת ישראל וגם ניהל את מלוות המדינה.    /למידע מלא...

מסמלי הריבונות - בולים

מילות המפתח: בולים, היסטוריה של מדינת ישראל. עשור ראשון
הכתובת "דואר עברי" הודפסה על הבולים הראשונים לפני שהוחלט על שמה הרשמי של המדינה. /למידע מלא...

דוד בן גוריון (במרכז) בביקור ב"מוביל המים הארצי", 23 בינואר 1963

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוביל המים הארצי
מוביל המים הארצי נועד להזרים מים מהירדן ומהכנרת אל הנגב. ההחלטה על הקמתו התקבלה על ידי ממשלת ישראל ב – 1956 ובנייתו הושלמה בסוף שנת 1963. ביוני 1964 החל המוביל הארצי לפעול באופן סדיר.   /למידע מלא...

פועל ממתין

מילות המפתח: אמנות ישראלית, פועלים, שלוס, רות
רות שלוס, פועל ממתין, 1956, שמן על בד, 54X81 ס"מ. /למידע מלא...

מפת התיישבות בחבל לכיש 1956

מילות המפתח: התיישבות, אזור לכיש
לנוכח הקשיים בקליטת העלייה הוחלט בשנת 1954 לשנות את מדיניות הקליטה. ואכן הוחל בתכנון איזורי ליישוב חבל לכיש. ועל פי תכנון ההתיישבות בחבל לכיש תיכננו אזורי התיישבות אחרים. במחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית הוקמה "רשות חבל לכיש", ניתנו לה סמכויות לתכנן את מבנה החבל, את מיקומו של כל יישוב בו ואת הפעילות הכלכלית. יישובי חבל לכיש תוכננו כיחידות אחידות מבחינה עדתית. כלומר, כל מושב אוכלס ביוצאי אותה הארץ או אף אותה החמולה (משפחה מורחבת). לעומת זאת, הגוש ההתיישבותי שסיפק שירותים משותפים לקבוצה של יישובים, היה מעורב, ונמנו עמו יוצאי ארצות שונות וגם ותיקים (בחבל זה נכללו גם יישובים ותיקים).  /למידע מלא...