שרפת התלמוד בפריז, 1242, דגם, בית התפוצות

מילות המפתח: אנטישמיות, יהדות ונצרות, תלמוד, יהודי צרפת
בשנת 1242 (כנראה) נשרפו במשך יום וחצי עשרים וארבעה קרונות מלאים של ספרי תלמוד. הרקע לשרפה הוא דיון משפטי פומבי המכונה "משפט פריז" שנערך ב- 1240 בארמונו של מלך צרפת בין נציג הכנסייה המומר ניקולס דנין לנציגי היהדות ובראשם ר' יחיאל מפריז. הדיון המשפטי נסב על הכתוב בתלמוד. חבר השופטים, שהורכב מאנשי הכמורה הגבוהה, דן את התלמוד לשרֵפה. בדגם: מימין אנשים גוררים עגלה עמוסת ספרים, במרכז התקהלות של אנשים מסביב לערמת ספרים לפני שריפתם, ומלמעלה מיתמר ענן עשן כבד.  /למידע מלא...

חותם

מילות המפתח: נבואה, כישוף
חותם טביעה דמוי חרפושית נושא כתובת על גבי אבן אכטיס לבנה מן המאה שמינית לפני הספירה.
החותם המוצג במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, מופרד לארבע רצועות רוחב: ברצועה העליונה חקוקה הכתובת 'ללחש', ברצועה השניה - שני עופות דורסים משני עבריו של יצור (חרק?) כלשהו ברצועה השלישית - שני גריפונים משני עבריו של צמח לוטוס וברצועה התחתונה גלגל השמש. הסגנון האומנותי של החותם כמו גם צורתו מלמדים על השפעה מצרית מובהקת. /למידע מלא...

ראש חץ

מילות המפתח: נבואה, כישוף
במוזיאון ארצות המקרא מוצג ראש חץ עשוי ברונזה מאמצע המאה ה-11 לפני הספירה בקירוב. על שני פניו של ראש החץ חרותה כתובת: פנים: 'חצ שמדע בן ישבע' (חץ שמדע בן ישבע), אחור: 'אש שפט הצר' (איש שפט הצורי). הכתובת על ראש החץ מזהה אולי את בעליו (שמדע בן ישבע) ואת מוצאו (שם מקום או שם המשפחה / שבט - 'שפט') וכן את שם עיר הממלכה - צור. ראשי חץ דומים הנושאים כתובות התגלו במספר אתרים בארץ ישראל ולבנון, וזמנם מאות 11-12 לפני הספירה. בכל הכתובות מצוין שם פרטי (X בן Y).
לא ברור מדוע נחרתו הכתובות על ראשי החצים ומה היה שימושם. יש הסבורים כי מדובר בחצים ששימשו לצרכים מאגיים ויש אף הקושרים אותם לנוהג הניחוש המוזכר בספר יחזקאל כ"א, 26. /למידע מלא...