מדוע עלו רוב יהודי עיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה: המעגל נסגר- תחושת העדר העתיד כגורם ליציאה

מילות המפתח: יהודי עיראק
מנהיגי הקהילה בעיראק ניסו לפעול בצורה בלתי רשמית בקיץ 1949 נגד אפלית היהודים אולם מאמציהם לא נודעו בציבור הרחב והתחושה של היהודים בעיראק הייתה כי הנהגת הקהילה משותקת ואין מנוס מיציאה מעיראק. /למידע מלא...

מדוע עלו רוב יהודי עיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה: סיכום

מילות המפתח: מבצע עזרא ונחמיה, יהודי עיראק
במאמר הובאו שתי גישות ביחס לגורמי היציאה ההמונית של יהודי עיראק: התודעה הציונית 'הטבעית', שהייתה מושרשת בקרבה יהודים והרדיפות מצד השלטונות העיראקיים. לדעת הכותבת הגורם הבסיסי היה תחושת הייחוד התרבותי הקהילתי, הריכוזיות והמרכזיות של חיי הקהילה בקרב היהודים, ומעל לכל החינוך היהודי ולימוד השפה העברית.  /למידע מלא...

מדוע עלו רוב יהודי עיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה: הזיקה לארץ-ישראל ומשמעותה אצל יהודי עיראק

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, יהודי עיראק
מאז ראשיתה בימי גולת בבל כמעט ולא פסקה בקרב יהודי עיראק הזיקה הדתית לארץ ישראל והיא שעמדה  ברקע העלייה ההמונית לאחר קום המדינה. אולם בכל תולדות עם ישראל בגולה לא מצאנו כי הזיקה לציון לבדה או כגורם מרכזי הביאה לעקירת קהילה יהודית שלמה ועלייתה לישראל. את ההסבר לתזוזה ההמונית יש לחפש באירועי התקופה ובמצבם של יהודי עיראק.  /למידע מלא...

מדוע עלו רוב יהודי עיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה: מצבם של יהודי עיראק ערב העלייה ההמונית

מילות המפתח: פרעות, יהודי עיראק
תיאור אופייה וייחודה של הקהילה היהודית בבגדאד עד העלייה ההמונית במבצע עזרא ונחמיה. היהודים בבגדאד היו משולבים במערכת הכלכלית והמסחרית ומעמדם היה גבוה בהשוואה למוסלמים. הם היו משולבים בחברה המוסלמית אך בעלי תודעה יהודית חזקה וקיימו חיים קהילתיים יהודיים ענפים. מעמדם החל להתערער בשנות ה- 30 על רקע עליית הפאשיזם והנאצים ושיאו בהתפרצות האלימה ביוני 1941 (הפרהוד). במאמר תיאור ההחמרה הניכרת במצבם בעקבות הקמת מדינת ישראל ומלחמת השחרור. /למידע מלא...

מדוע עלו רוב יהודי עיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה

מילות המפתח: מבצע עזרא ונחמיה, יהודי עיראק
עלייתם ההמונית של יהודי עיראק לישראל היתה מבצע מיוחד במינו. בעקבות חקיקת חוק ויתור הנתינות במארס 1950 החליטו רוב יהודי עיראק, 124,000 איש, לוותר על נתינותם ולעלות לישראל. המאמר מדגיש את ייחודיותה של התופעה ואת ההיקף הבלתי צפוי שלה.    /למידע מלא...

המשטר במארוקו השריפית והאוטונומיה הקהילתית היהודית

מילות המפתח: יהודים וערבים, יהודי מרוקו, אוטונומיה
תיאור היחסים בין יהודים ומוסלמים במארוקו, על רקע התכונות הייחודיות של הדת והשלטון המארוקאיים. קיומם של היהודים במארוקו, ופעילותם הכלכלית, נשענו על שני בסיסים עיקריים – קשר ההגנה של הסולטאנים תמורת תשלום מסים, וכן קשרי ההגנה, שנתנו תקיפים מקומיים אשר שלטו באזורים שבהם ביקשו יהודים לפעול.  /למידע מלא...

מכרמיה לפטן : אנטישמיות באלג'יריה הקולוניאלית (1940-1870) : לקראת האזרחות הצרפתית ופקודת כרמיה

מילות המפתח: כרמיה, אדולף, יהודי אלג'יריה, מעמד משפטי
תיאור הרקע והגורמים להענקת אזרחות ליהודי אלג'יריה ב- 1870. בין הגורמים: הסבך המשפטי שאליו נקלעו בעקבות ביטול האוטונומיה, עמדת דעת הקהל הליברלית האירופית שתמכה בהענקת אזרחות, לחצם של חוגים יהודיים ליברליים ועמדתו של אדולף כרמיה. /למידע מלא...

מכרמיה לפטן : אנטישמיות באלג'יריה הקולוניאלית (1940-1870) : הצרפתים וביטול האוטונומיה המשפטית של הקהילה היהודית

מילות המפתח: יהודי אלג'יריה
החל ב- 1841 איבדו יהודי אלג'יריה את האוטונומיה המשפטית, שממנה נהגו במשך יותר מאלף שנה. השלטונות הצרפתיים ראו בביטול מערכת בתי הדין הרבניים יוזמה שבאה לקדם את היהודים ולשלבם בחברה הקולוניאלית הצרפתית. מאחורי היוזמה עמדו יהודי צרפת שהצליחו לשכנע את השלטונות בצורך בתיקון מעמד יהודי אלג'יריה. /למידע מלא...