דיוקן אחד העם בתקופתו הלונדונית, סביב 1914

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם שהה בבירת אנגליה בשנים 1907 – 1922, כסוכן בבית המסחר לתה של איש העסקים היהודי-רוסי ומראשוני תנועת חובבי ציון, קלונימוס זאב ויסוצקי. /למידע מלא...

שער החוברת 'השאלה המזרח אפריקאית' (אנגלית, ניו-יורק, 1904?)

מילות המפתח: תכנית אוגנדה, טריטוריאליזם יהודי, זנגוויל, ישראל
שער החוברת 'השאלה המזרח אפריקאית' שכתב ישראל זנגויל בתגובה לתוכנית אוגנדה. בפולמוס אוגנדה היה זנגוויל מתומכי התוכנית; עם החלטת הקונגרס הציוני השביעי (1905) לדחות את תוכנית אוגנדה, פרשה קבוצת אנשים מתומכי התוכנית, בראשות זנגויל, מההסתדרות הציונית, והקימה את 'ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית' (יט"א). מאז עד לימי הצהרת בלפור (1917) הנהיג זנגוויל את התנועה. /למידע מלא...

הרצל עם משלחת צירי רוסיה לקונגרס הציוני ה- 6, באזל, 1903 (גלויה, וינה)

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני, יהודי רוסיה, ציונות מדינית
מפגשו של הרצל עם פעילי הציונות הרוסית, שהיו בימים ההם במובנים רבים לב ליבה של התנועה הציונית, הוביל אותו להתוודות בפומבי על ה"חרפה" שביסוד העליונות שבה התבוננו אז יהודי מערב אירופה על יהודי מזרח אירופה. הרצל שיבח את ציוני רוסיה על אחדותם הפנימית, על תודעתם הלאומית האיתנה ועל התמודדותם הגאה עם אתגרים קשים פי כמה משל אחיהם במערב. הוא אף הצהיר כי גם אם רק הציונות הרוסית הייתה מתגייסת למפעלו, היה די לו בכך. /למידע מלא...

מבקרים בחלקת הקבר של הרצל והוריו, בוינה, כנראה בשנות ה- 20

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, קברים
הרצל ביקש להיקבר ליד אביו, "עד שהעם היהודי יעביר את עצמותי לארץ ישראל". קברו היה אתר עלייה לרגל לציונים ממקומות שונים באירופה, ובמיוחד לחלוצים, בדרכם לעלות ארצה. על הקבר ניתן להבחין בכתובות גרפיטי שחרטו בעברית קבוצות חלוצים ממזרח אירופה. ב- 1949 הועברו עצמות הרצל ארצה, ונטמנו בבית העלמין בירושלים הנקרא מאז 'הר הרצל'. /למידע מלא...

הרצל עם חובבי ציון וינאיים בבית קפה 'לובר' שבוינה, 1896

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, חבת ציון
חובבי ציון שבווינה נהגו להתאסף בבית הקפה מידי יום שלישי. לחלק מפגישות אלה הצטרף הרצל, ובמהלכן הוחלט על ייסוד עיתון ציוני. (גלויית הקרן הקיימת לישראל, וינה, 1912) /למידע מלא...

ראשי סופרי 'השִלֹח' מראשיתו עד סוף שנת 1902

מילות המפתח: אחד העם, סופרים עבריים, ציונות רוחנית
אחד העם ייסד ירחון זה ב- 1896, וערך את עשרת כרכיו הראשונים, כחלק מחזונו בדבר מרכזיות הספרות הלאומית בתחייה הרוחנית של עם ישראל, כהכנה לתחייתו המדינית. בתצלום: אחד העם מופיע בשורה העליונה, שני מימין, ומעוטר בכותרת "עורך 'השלח' מראשיתו עד סוף שנת 1902".  /למידע מלא...

חברי אגודת 'בני משה' בוורשה, 1895

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אגודת 'בני משה' הייתה מסדר חשאי של חברים מ'חובבי ציון', שהתארגנו ב-1889 בהנהגת אחד העם וסביב חזונו, לפיו דרוש חבר אנשים נבחרים, יחידי סגולה, הנכונים להתמסר להגשמת תחייתו הלאומית והרוחנית של עם ישראל. אחד העם היה נשיא המסדר בתקופתו הראשונה ומנהיגו הרוחני עד שחדל לפעול, ב- 1897. יושבים, מימין לשמאל: אליעזר קפלן, ד"ר אהרון סולובייצ'יק, שאול פנחס רבינוביץ, אברהם שלום פרידברג, בצלאל יפה, משה מרדכי פרוס. עומדים: עו"ד ברוך (בוריס) סטבסקי, ד"ר יוסף לוריא, חיים (ויטאלי) אלפרין, חיים נתן גינצבורג, אליהו זאב לוין-אפשטיין, ד"ר משה גוטליב, מתתיהו כהן, זאב גלוסקין, ברוך סֶרייסקי, יצחק אייזיק אליאשב. /למידע מלא...

אחד העם באחד מביקוריו בארץ ישראל

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם ערך חמישה ביקורים בארץ, בין 1891 ל- 1911, קודם עלותו ארצה ב- 1922. בעקבותיהם חשף את הליקויים והפגמים שמצא ביישוב היהודי החדש, ובראשם אופיו הפילנטרופי והחומרי. אף כי ראה בארץ את המרכז הלאומי של העם היהודי, סבר כי אין אפשרות לחסל את הגלות דרך שיבה המונית של העם ארצה, ולכן התנגד לציונות המדינית, שראתה בהקמת מדינה יהודית פתרון לבעיית העם כולו. תחת זאת הטיף ליצירת מרכז רוחני בארץ, שיקרין מאורו על יהדות הגולה. /למידע מלא...