מהדורה בגרמנית של האוטואמנציפציה, ברלין, 1882

מילות המפתח: פינסקר, יהודה לייב
חיבורו החשוב ביותר של יהודה לייב פינסקר ה'אוטואמנציפציה - קריאת אזהרה אל בני עמו, מאת יהודי רוסי', הופיע לראשונה בגרמנית, בברלין, ב- 1882, בעילום שם. החיבור יצא לאור ב- 22 שפות ובכ- 90 מהדורות. /למידע מלא...

עמוד השער של החוברת "אוטואמנציפציה" ביידיש 1884

מילות המפתח: פינסקר, יהודה לייב
החיבור "אוטואמנציפציה" התפרסם ב- 1882 על ידי יהודה לייב פינסקר, שבחר להפיצו בעילום שם. במוקד החיבור עומדת תפיסתו של פינסקר לפיה האמנציפציה שהעניקו המדינות ליהודים נכשלה, ועל העם היהודי לפעול בעצמו למען שחרורו. החיבור נכתב בשפה הגרמנית, זכה להדים רבים ויצא לאור בכ- 90 מהדורות ותורגם ל- 22 שפות, וביניהן ליידיש.  /למידע מלא...

עמוד השער של החוברת "אוטואמנציפציה" בעברית, תרמ"ד-1883

מילות המפתח: פינסקר, יהודה לייב
החיבור "אוטואמנציפציה" התפרסם ב- 1882 על ידי יהודה לייב פינסקר, שבחר להפיצו בעילום שם. במוקד החיבור עומדת תפיסתו של פינסקר לפיה האמנציפציה שהעניקו המדינות ליהודים נכשלה, ועל העם היהודי לפעול בעצמו למען שחרורו. החיבור נכתב בשפה הגרמנית, זכה להדים רבים ויצא לאור בכ- 90 מהדורות ותורגם ל- 22 שפות, וביניהן לעברית.  /למידע מלא...

עמוד השער של החוברת "אוטואמנציפציה" ברוסית, 1882

מילות המפתח: פינסקר, יהודה לייב
החיבור "אוטואמנציפציה" התפרסם ב- 1882 על ידי יהודה לייב פינסקר, שבחר להפיצו בעילום שם. במוקד החיבור עומדת תפיסתו של פינסקר לפיה האמנציפציה שהעניקו המדינות ליהודים נכשלה, ועל העם היהודי לפעול בעצמו למען שחרורו. החיבור נכתב בשפה הגרמנית, זכה להדים רבים ויצא לאור בכ- 90 מהדורות ותורגם ל- 22 שפות, וביניהן לרוסית.  /למידע מלא...

מפלגות יהודיות - הטריטוריאליזם, קריקטורה, ורשה, פולין, 1906

מילות המפתח: טריטוריאליזם יהודי, זנגוויל, ישראל, קריקטורות
הטריטוריאליסטים תמכו בכל פתרון טריטוריאלי לבעיית הלאום היהודי ולא דווקא בארץ ישראל. ישראל זנגוויל מייסדהּ ונשיאהּ של ההסתדרות הטריטוריאליסטית טען כי "כל טריטוריה יהודית תחת דגל יהודי תציל את הגוף היהודי ואת נפשו". בגלויה נראים זנגוויל (על גבי סולם), ישראל יסינובסקי (מימין) ונחמן סירקין מחפשים מסביב לכדור הארץ טריטוריה עבור העם היהודי. הגלויה צוירה בידי - מנחם בירנבוים.  /למידע מלא...

ועידת יט"א, וינה, 1912

מילות המפתח: טריטוריאליזם יהודי, זנגוויל, ישראל
צילום קבוצתי של חברי הנשיאות של ועידת יט"א, וינה, 1912. במרכז התמונה ישראל זנגוויל ואשתו, וברקע תלויה על הקיר תמונה של מנדלשטם, שנפטר באותה השנה. עם החלטת הקונגרס הציוני ה- 7 (יולי-אוגוסט 1905) לדחות כל תוכנית להתיישבות יהודית מחוץ לארץ ישראל פרשה קבוצת אנשים תומכי תוכנית אוגנדה, בראשות זנגויל, מההסתדרות הציונית, והקימה את יט"א, ומאז עד לימי הצהרת בלפור (1917) הנהיג זנגוויל את התנועה, בה ראה כלי עיקרי לפתרון השאלה היהודית.  /למידע מלא...

'הצהרת בלפור', 2.11.1917

מילות המפתח: הברון רוטשילד, הצהרת בלפור, בלפור, ארתור ג'ימס
מכתב ששיגר ב- 2.11.1917 שר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור אל הלורד רוטשילד. מכתב זה, המוכר בשם 'הצהרת בלפור', היה גילוי דעת רשמי של ממשלת בריטניה, לפיו היא "מביטה בעין יפה על ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל".  /למידע מלא...

הזמנה לקונגרס ציוני שאמור היה להתקיים במינכן ב- 25 - 27 באוגוסט 1897

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, תכנית בזל, ציונות מדינית
לפי תכנונו הקונגרס היה צריך להתכנס במינכן שבגרמניה ב- 25 - 27 באוגוסט 1897, אך עקב מחאת רבנים מקומיים הועתק מקום הכינוס לבאזל שבשווייץ, בה התקיים הקונגרס הציוני הראשון. קונגרס זה סימן את ראשית המפנה מתנועת חיבת ציון לתנועה ציונית מדינית, ובו התקבלה 'תכנית בזל', לפיה "הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ ישראל מובטח לפי משפט הכלל". /למידע מלא...