ועדת פרומקין : מקרה נס - ציונה

מילות המפתח: קליטת ילדים עולים במערכת החינוך, ועדות
הדו"ח שהגישה ועדת פרומקין לא חולל כל שינוי במדיניות שנקטו מפא"י והסתדרות בחינוך ילדי העולים. כראיה לכך מובא במאמר מכתב שנשלח בחתימת מזכיר מועצת פועלי נס ציונה וייחודו בהיותו עדות בכתב. במכתב מופעל לחץ לרשום את הילדים לבתי ספר של זרם העובדים. /למידע מלא...

ועדת פרומקין : הקרע הבלתי נמנע בין מפא"י לחזית - הדתית

מילות המפתח: מפלגת פועלי ארץ-ישראל, קליטת ילדים עולים במערכת החינוך, ועדות
אי האמון בין אנשי החזית הדתית לבין מפא"י הלך וגבר והגיע לשיא חדש עם ביטולו של ההסכם ממארס 1950. בסופו של דבר הביאה המחלוקת בנושא חינוך ילדי העולים להתפטרות הממשלה. /למידע מלא...

ועדת פרומקין : סיכום

מילות המפתח: קליטת ילדים עולים במערכת החינוך, ועדות
לדעת הכותב ועדת פרומקין צדקה במסקנותיה העקרוניות אך דרך חקירתה לא היתה משפטית אובייקטיבית. היא חיזקה את הקיטוב בין דתיים לחילוניים והשפיעה על ביטול הזרמים בחינוך. /למידע מלא...

לקראת פוליטיקה של זהויות

מילות המפתח: זהות ישראלית
מאמר זה מנתח את סוגיית הזהות בחברה הישראלית מנקודת המבט של השסע העדתי. הכותב מנתח את התפתחות היחסים בין הזהות ה"מזרחית" והזהות ה"אשכנזית" ואת תפקידה של מדינת הלאום היהודית בעיצוב זהויות אלו לאורך השנים. עיקר ניתוחו נעשה מנקודת המבט על מעמדה של התרבות המזרחית בכלל והמוסיקה בפרט, בחברה הישראלית. /למידע מלא...

מדינת ישראל כמדינת כל - אזרחיה

מילות המפתח: ערבים בישראל, זהות ישראלית, אזרחות
במאמר זה, מציג הכותב את עמדתו לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל. כאזרח ערבי במדינת ישראל הוא חש שאינו יכול להרגיש ישראלי כל עוד המדינה מוגדרת כמדינתו של העם היהודי זאת למרות שנולד, למד וחי בארץ, שרת בצבא ודובר את השפה העברית. /למידע מלא...

שתי אידיאולוגיות – ועדיין עם אחד

מילות המפתח: זהות ישראלית, זהות יהודית
כותב המאמר, יהודי חרדי, מנתח את השסע הדתי - חילוני מנקודת מבטו. הוא מבקש לטעון כי למרות ההבדלים בין האידיאולוגיה החילונית לבין האידיאולוגיה הדתית-חרדית, חשוב למצוא את הדרכים לגשר בין הקבוצות וזאת בשל השתייכותן לעם היהודי. /למידע מלא...

על הקשר בין דת לדמוקרטיה

מילות המפתח: דמוקרטיה, זהות ישראלית, דת ומדינה
כותב המאמר טוען כי קיים מתח מובנה בין דת, כל דת, לבין משטר דמוקרטי. בהקשר לישראל הוא מבקש לשלול את הגדרתה כמדינה יהודית ודמוקרטית במובן הדתי של היהדות. לגבי הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית במובן הלאומי, סבור הכותב כי מדינה דמוקרטית אינה יכולה לנקוט בעמדה של העדפה כלפי קבוצת לאום אחת, ועדיין להישאר דמוקרטיה. לדעת הכותב, כדי להיות מוגדרת בעתיד כדמוקרטיה וכמדינת כל אזרחיה, צריכה מדינת ישראל להכיר בשני קולקטיבים לאומיים –אחד יהודי-ישראלי והשני ערבי-פלסטיני. /למידע מלא...

המדינה היהודית : הצדקה עקרונית ודמותה הרצויה

מילות המפתח: לאומיות יהודית, ישראל, זהות ישראלית
במאמר זה מציגה הכותבת את העמדה המצדדת בקיומה של ישראל כמדינת לאום יהודית. היא מבססת את עמדתה על שתי הצדקות: הראשונה מתייחסת להגנה והבטחון שמספקת מדינה יהודית לעם היהודי. והשנייה מבוססת על ההנחה לפיה הזכות להגדרה עצמית הינה זכות יסוד ולכן קיומה של מדינה יהודית אינה שוללת את שיח הזכויות אלא נובעת ממנו. /למידע מלא...