'חברת בחורי ציון טריפולי', לוב

מילות המפתח: ציונות, יהודי ארצות האסלאם, יהודי צפון אפריקה
בראשית המאה ה- 20', עקב ייסודה של התנועה הציונית באירופה וכינוסם של קונגרסים ציוניים, החלו לקום אגודות ציוניות בקהילות היהודיות בארצות האיסלאם, בהן במדינות צפון אפריקה (כדוגמת אגודה טריפוליטאית זו).  /למידע מלא...

וייצמן וחבריו ל'פרקציה הדמוקרטית', בקונגרס הציוני ה- 5, באזל, 1901

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, הקונגרס הציוני, וייצמן, חיים
הפרקציה (סיעה), שוייצמן היה יוזמה וממנהיגיה, הוקמה כסיעת אופוזיציה בהסתדרות הציונית. הסיעה ביקשה לערער על שלטון היחיד של הרצל בתנועה הציונית. בצילום: יושבים בשורה השנייה, מימין לשמאל: ולדימיר זאב טיומקין, יעקב ברנשטיין-כהן, הרצל, ליאו מוצקין, וייצמן.  בין יתר המצולמים – מרטין בובר, יוסף קלוזנר, ברתולד פייבל, לייב יפה וא"מ ליליין.  /למידע מלא...

שער 'מדינת היהודים - דרך חדשה בפתרון שאלת היהודים', בתרגום ראשון לעברית, וורשה, 1896

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, מדינת היהודים (ספר), ציונות מדינית
זהו חיבורו הפרוגרמתי המרכזי של בנימין זאב הרצל, שהיווה את הבסיס הרעיוני לכלל מפעלו בזירת הציונות. בחיבור הציג הרצל תכנית מדינית חדשה להקמת מדינה ריבונית לעם היהודי בהסכמת המעצמות של אותה תקופה וכחלק מן הפוליטיקה הבינלאומית. החוברת הופיעה ב-1898 במקור בגרמנית, ומאז תורגמה והודפסה בלמעלה מ- 100 מהדורות בכ- 20 שפות, בהן לדינו, אספרנטו ויפנית.  /למידע מלא...

שער הגיליון הראשון של השבועון הציוני די וולט, 4.6.1897

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות מדינית, עיתונות ציונית
העיתון נוסד על ידי הרצל ושימש ביטאון לציונות המדינית מראשיתו ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב- 1914. הרצל בחר בצבע הצהוב לעטיפת השבועון, כצבע הטלאי הצהוב, סמל החרפה ליהדות בימי הביניים וביקש לסמל בכך את הכבוד המחודש של העם היהודי. בכותרת העיתון מוטבע מגן דוד ובתוכו מפת ארץ ישראל.  /למידע מלא...

גלויה ששלח הרצל לבתו פאולינה ב- 1898 מירושלים

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, וילהלם השני, ציונות מדינית
הגלויה, עם איור של הר הבית ודיוקן קיסר גרמניה וילהלם השני, הוצאה בגרמניה לרגל ביקור היסטורי של הקיסר בירושלים ב- 1898. הרצל יצא בסוף אוקטובר 1898 בראש משלחת ציונית למסע בארץ ישראל, במטרה לפגוש בקיסר במהלך ביקורו, ולרכוש את תמיכתו בהקמת חברת התיישבות יהודית בארץ ישראל, בחסות גרמנית. /למידע מלא...

שער 'תל אביב' - מהדורה ראשונה בעברית של 'אלטנוילנד', ורשה, 1902

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, תל-אביב (יישוב עירוני), סוקולוב, נחום, אלטנוילנד (ספר), ציונות מדינית
ברומן 'אלטנוילנד' (ארץ עתיקה-חדשה) ביקש הרצל לתאר את מדינת היהודים בארץ ישראל כפי שתיראה תוך עשרים שנה לאחר הגשמתו המלאה של המפעל הציוני. התרגום לעברית נעשה ע"י העיתונאי נחום סוקולוב, מעריץ הציונות המדינית, ולימים נשיא ההסתדרות הציונית העולמית. בעקבות השם המקראי שנתן לספר, 'תל-אביב', החליטו ראשוני שכונת 'אחוזת בית' להעניק ליישובם, שהיה לימים לעיר העברית הראשונה, את השם תל-אביב.  /למידע מלא...

מבקרים בחלקת הקבר של הרצל והוריו, בוינה, כנראה בשנות ה- 20

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, קברים
הרצל ביקש להיקבר ליד אביו, "עד שהעם היהודי יעביר את עצמותי לארץ ישראל". קברו היה אתר עלייה לרגל לציונים ממקומות שונים באירופה, ובמיוחד לחלוצים, בדרכם לעלות ארצה. על הקבר ניתן להבחין בכתובות גרפיטי שחרטו בעברית קבוצות חלוצים ממזרח אירופה. ב- 1949 הועברו עצמות הרצל ארצה, ונטמנו בבית העלמין בירושלים הנקרא מאז 'הר הרצל'. /למידע מלא...

"אם תרצו אין זו אגדה" יצירה לזכרו של הרצל. פרופיל הרצל בתחריט של בוריס ש"ץ, מייסד 'בצלאל

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, שץ, בוריס (דב)
מימין - תיאור סמלי של משה רבנו. משמאל - מדברי הרצל: "אאמינה כי עוד יקום דור יהודים מופלאים, המכבים עוד יקומו שנית ועִם עוד נחשל הדור הזה בוא יבוא אחריו הדור הנעלה עליו הרם המעולה, יהודים הרוצים בגאולה ואשר יגאלו". /למידע מלא...