ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית-שלום" : הציונות הגרמנית כזירה לגיבוש הרעיון הדו-לאומי 1921-1920

מילות המפתח: יהודי גרמניה, ציונות סוציאליסטית, מדינה דו-לאומית בישראל ובארץ ישראל
בקרב יהודי גרמניה, ובמיוחד בקרב ציוני גרמניה, בלטו הנטייה לספקנות פוליטית, הפתיחות לרוחות חדשות והרגישות החברתית. המאמר מתאר את הגורמים והתהליכים שהשפיעו על התנועה הציונית בגרמניה ובעיקר את ההשפעה שהייתה למלחמת העולם הראשונה על צמיחתה של ציונות סוציאליסטית מתונה. /למידע מלא...

ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית- שלום": הרקע להקמתה של "ברית-שלום"

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, עלייה רביעית, ארגונים ציוניים
על הקמתה של "ברית שלום" הן כתגובה לשגשוג הכלכלי בארץ-ישראל בתקופת העלייה הרביעית והן כתגובה להתארגנותה של האופוזיציה הרוויזיוניסטית בציונות. /למידע מלא...

ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית-שלום" : התכנית למדינה דו-לאומית כחלק מן ההיערכות נגד הרוויזיוניזם

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, יהודי גרמניה, מדיניות ציונית, מדינה דו-לאומית בישראל ובארץ ישראל
ב- 1925, ערב הקונגרס הציוני הי"ד, החלה להתגבש בקרב ציוני גרמניה תכנית פוליטית מוגדרת בשאלת היחסים עם הערבים. התכנית, שאותה ניסח רוברט ולטש, תקפה את הציונות הרוויזיוניסטית והעמידה כנגדה את רעיון המדינה הדו-לאומית.  /למידע מלא...

ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית-שלום": הקונגרס הציוני הי"ד והקמת "ברית-שלום"

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, ציונות רוויזיוניסטית, ארגונים ציוניים, מדינה דו-לאומית בישראל ובארץ ישראל
על ההשפעה שהייתה לקונגרס הציוני הי"ד על הקמת "ברית שלום". העימות הגלוי והפומבי בין ז'בוטינסקי לבין וייצמן ורופין במה שנוגע לשאלה הערבית הוא שנתן את הדחיפה המכרעת לייסודה של "ברית שלום", משום שנוצר רושם חזק בדבר גיבויה של ההנהגה הוייצמנית לפתרון הדו-לאומי. /למידע מלא...

הלאומיות היהודית - מגוון אידאולוגיות וארגונים

מילות המפתח: ציונות, לאומיות יהודית
על זרמים, אידיאולוגיות, אירגונים ואישים מרכזיים שעמדו בראש התנועות הלאומיות היהודיות במאה ה-19 באירופה. /למידע מלא...

מילות המפתח: התיישבות, ציונות, יהודי יוון
פרק מתוך סקירה על השנים הראשונות להקמת מושב צור משה. היוזמה להקמת המושב הייתה של ד"ר משה קופינאס, שהיה ציר בפרלמנט היווני ובקש להגשים את הרעיון הציוני ע"י התיישבות חקלאית בארץ ישראל. בפרק תיאור פעולתה של התנועה הציונית בין השנים  1919-1897. /למידע מלא...

הדיון האידיאולוגי בציונות בעקבות כינון המדינה

מילות המפתח: ציונות, ישראל ויהדות התפוצות, זהות יהודית
הצגת העמדות השונות בנושא הרעיון הציוני לאחר הקמתה של מדינת ישראל ומשמעותה של הזהות היהודית בתפוצות. בקוטב האחד, דוד בן גוריון שייצג עמדה חד משמעית של שלילת הגלות אך לא התעלם מחשיבות התמיכה של יהודי התפוצות במדינה. מנגד מרדכי קפלן, שאמנם אישר את מרכזיותה של מדינת ישראל לקיום היהודי בגולה, אבל ראה חשיבות בבנייתה של היהדות באמריקה. במאמר מוצגות עמדות ביניים של אישים נוספים כבן הלפרן, אליעזר שביד, הלל הלקין, א"ב יהושע, הרב קוק, הראל פיש ועוד. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: א

מילות המפתח: ציונות
המאמר בוחן מתי נוצר המונח ציונות ומי היו האנשים שתבעו לעצמם זכות ראשונים על השימוש בו. הדעה הרווחת היא שנתן בירנבוים הוא זה שטבע את המונח עוד לפני הרצל. /למידע מלא...