תכנית ההסתדרות הציונית עבור ארץ ישראל, 1919

מילות המפתח: ציונות, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, גבולות ישראל
ב-2 לנובמבר 1917 הבטיחה ממשלת בריטניה לאפשר ליהודים להקים "בית לאומי יהודי" בארץ ישראל. הבטחה זו שנכללה בהצהרת בלפור, דרבנה את הציונים להציע הצעות מעשיות. ב -1919 הציעה ההסתדרות הציונית את תכניתה הטרטוריאלית הראשונה. התכנית נדחתה. /למידע מלא...

קבוצת חברים ממועדון 'המכבים הקדמונים', בעת ביקורם בירושלים, 1897

מילות המפתח: ציונות, חבת ציון, יהודי בריטניה
'המכבים הקדמונים' - אגודה של חובבי ציון באנגליה שהוקמה ב- 1891. בין חברי המועדון המופיעים בתצלום: זנגויל (בקדמת התמונה, שלישי מימין) והמשפטן הרברט בנטביץ, ומבין תושבי הארץ: חמדה אשת אליעזר בן-יהודה והביל"ויי והמחנך דוד יודילוביץ'.  /למידע מלא...

דיוקן אחד העם בתקופתו הלונדונית, סביב 1914

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם שהה בבירת אנגליה בשנים 1907 – 1922, כסוכן בבית המסחר לתה של איש העסקים היהודי-רוסי ומראשוני תנועת חובבי ציון, קלונימוס זאב ויסוצקי. /למידע מלא...

גלויה עם דיוקנו של אחד העם, 1905

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם הוא כינויו הספרותי של אשר צבי גינצברג (1927-1856), מי שהיה הוגה הדעות המרכזי של "הציונות הרוחנית". מקור כינויו הספרותי 'אחד העם' בחתימה שחתם על מאמרו 'לא זו הדרך' שבו ביקר את דרכה של 'חיבת ציון'. אחד העם טען כי בחתימתו ביקש להצהיר שהוא מביע את דעתו כ"אחד העם" שענייני העם מעסיקים אותו. אחד העם לא האמין כי ההתיישבות בארץ ישראל היא הפתרון ל"צרת היהודים", והעמיד במרכז הגותו את הרעיון של הקמת 'מרכז לאומי רוחני' בארץ ישראל. על הגלויה אמרתו של אחד העם "כלי נשק טובים - לא חרב וחנית, אך רצון אדיר". /למידע מלא...

אחד העם באחד מביקוריו בארץ ישראל

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם ערך חמישה ביקורים בארץ, בין 1891 ל- 1911, קודם עלותו ארצה ב- 1922. בעקבותיהם חשף את הליקויים והפגמים שמצא ביישוב היהודי החדש, ובראשם אופיו הפילנטרופי והחומרי. אף כי ראה בארץ את המרכז הלאומי של העם היהודי, סבר כי אין אפשרות לחסל את הגלות דרך שיבה המונית של העם ארצה, ולכן התנגד לציונות המדינית, שראתה בהקמת מדינה יהודית פתרון לבעיית העם כולו. תחת זאת הטיף ליצירת מרכז רוחני בארץ, שיקרין מאורו על יהדות הגולה. /למידע מלא...

חברי אגודת 'בני משה' בוורשה, 1895

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אגודת 'בני משה' הייתה מסדר חשאי של חברים מ'חובבי ציון', שהתארגנו ב-1889 בהנהגת אחד העם וסביב חזונו, לפיו דרוש חבר אנשים נבחרים, יחידי סגולה, הנכונים להתמסר להגשמת תחייתו הלאומית והרוחנית של עם ישראל. אחד העם היה נשיא המסדר בתקופתו הראשונה ומנהיגו הרוחני עד שחדל לפעול, ב- 1897. יושבים, מימין לשמאל: אליעזר קפלן, ד"ר אהרון סולובייצ'יק, שאול פנחס רבינוביץ, אברהם שלום פרידברג, בצלאל יפה, משה מרדכי פרוס. עומדים: עו"ד ברוך (בוריס) סטבסקי, ד"ר יוסף לוריא, חיים (ויטאלי) אלפרין, חיים נתן גינצבורג, אליהו זאב לוין-אפשטיין, ד"ר משה גוטליב, מתתיהו כהן, זאב גלוסקין, ברוך סֶרייסקי, יצחק אייזיק אליאשב. /למידע מלא...

ראשי סופרי 'השִלֹח' מראשיתו עד סוף שנת 1902

מילות המפתח: אחד העם, סופרים עבריים, ציונות רוחנית
אחד העם ייסד ירחון זה ב- 1896, וערך את עשרת כרכיו הראשונים, כחלק מחזונו בדבר מרכזיות הספרות הלאומית בתחייה הרוחנית של עם ישראל, כהכנה לתחייתו המדינית. בתצלום: אחד העם מופיע בשורה העליונה, שני מימין, ומעוטר בכותרת "עורך 'השלח' מראשיתו עד סוף שנת 1902".  /למידע מלא...

המדינה היהודית - מאמרים שונים על דבר הצעת מזרח אפריקה, ורשה, 1905

מילות המפתח: ציונות, בן יהודה, אליעזר, תכנית אוגנדה
חיבור שכתב אליעזר בן-יהודה בתקופת פולמוס אוגנדה, שפרץ בתנועה הציונית סביב הצעת ממשלת בריטניה להעניק לעם ישראל חבל ארץ במזרח אפריקה למטרת התיישבות מרוכזת. בן-יהודה קרא לאמץ הצעה זאת, מתוקף הטענה שבטחון העם חשוב על מיקום ארץ מושבו. אולם בחשבון כולל הייתה תמיכתו בתוכנית זאת מוגבלת לתקופת כתיבת חיבור זה, בעוד שרוב ימיו פעל ולחם למען תקומה לאומית בארץ ישראל. /למידע מלא...