תנועת 'המזרחי', בועידתה הראשונה ברוסיה, לידא, תרס"ג, 1903

מילות המפתח: ציונות דתית, מזרחי (תנועה), ריינס, יצחק יעקב
תנועת 'המזרחי' נוסדה על ידי הרב יצחק יעקב ריינס (יושב במרכז הצילום), במגמה לגבש בתנועה הציונית כוח פוליטי שיוכל ללחום כנגד מגמות מצד אישים שונים להעלות במסגרת הקונגרסים הציוניים את נושא 'התרבות' (שאלת הקולטורה), אותו זיהה עם כוונות לחזק את אופיים החילוני של התנועה ומפעליה. /למידע מלא...

מרטין בובר 1878-1965 (צילום משנת 1961)

מילות המפתח: בובר, מרטין מרדכי, ציונות רוחנית
מרטין בובר, איש רוח, פילוסוף נודע, נחשב לאחד מגדולי הוגי הדעות בדורנו, היה גם סופר, מתרגם, ומנהיג ציוני. בובר השתייך לציונות הרוחנית והיה פעיל מאוד בקהילות יהודיות וחינוכיות בגרמניה ובישראל. הוא היה תומך נלהב במדינה דו-לאומית ליהודים ולערבים על אדמת ארץ ישראל. תורתו עוסקת בחיפוש הדרך אל מהותו של האדם ומבטאת את רצונו של בובר לשמש מורה דרך להתחדשות העם היהודי בארץ ישראל. /למידע מלא...

ביקור קבוצת רבנים בראשות הרב קוק בקבוצת החלוצים הדתית 'עבודת ישראל', על הר הכרמל, 9.9.1925

מילות המפתח: חלוצים וחלוציות, ציונות דתית, רבנים, קוק, אברהם יצחק הכהן
בשורת העומדים: 1. הרב אברהם יצחק הכהן קוק; 2. יעקב בורוכוב (?); 3. הרב שלמה הכהן אהרנסון, רבה הראשי של תל-אביב; 4. הרב דב קוק, אחי הראי"ה קוק; 5. הרב ישעיהו שפירא, ממנהיגי 'הפועל המזרחי'; 6. איש הציבור והספרות יהושע רדלר פלדמן (ר' בנימין);  /למידע מלא...

ז'בוטינסקי (משמאל) ועמיתים למשלחת הציונית לארה"ב, 1921

מילות המפתח: ז'בוטינסקי, זאב, ציונות מדינית
לאחר ששוחרר מכלאו נבחר ז'בוטינסקי לאספת הנבחרים בארץ ישראל, להנהלה הציונית ולהנהלת 'קרן היסוד'. מתוקף תפקידים אלו, ומעמדו הציבורי הבולט, נמנה על המשלחת הציונית לארה"ב. זו הייתה המשלחת הבכירה ביותר ששיגרה התנועה הציונית לשם עד אז. המשלחת כללה בין היתר את מנהיגי התנועה בעבר ובהווה, אוטו ורבורג (הראשון מימין), נחום סוקולוב (רביעי מימין), חיים וייצמן ומנחם אוסישקין, וכן גם את אלברט איינשטיין. /למידע מלא...

ראשית ההתארגנות הרוויזיוניסטית, אמצע שנות ה- 20

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב
באפריל 1925 ייסד זאב ז'בוטינסקי בפריס עם חברים לדעה מפלגה חדשה, 'ברית הציונים הרוויזיוניסטים' (הצֹה"ר). מפלגה זו קראה ל'רוויזיה' - בדיקה מחודשת של יסודות המדיניות הציונית, ולחזרה לעקרונות הציונות המדינית של הרצל. ז'בוטינסקי תבע עלייה והתיישבות מתוך שיקולים מדיניים של הגשמת הציונות. בצילום יושבים בשורה הקדמית, מימין לשמאל: 2. ז'בוטינסקי; 3. ולדימיר-זאב טיומקין; 4. ריכרד ליכטהיים; 5. מאיר גרוסמן. /למידע מלא...

ז'בוטינסקי נואם במליאת הקונגרס הציוני ה- 17, באזל, 1931

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב
זאב ז'בוטינסקי תבע בנאומו בקונגרס זה הגדרה ברורה של המטרה המדינית של התנועה הציונית, וחתירתה המפורשת והמוצהרת להשגת רוב יהודי בשטחי ארץ ישראל (משני עברי הירדן) כמנוף הכרחי לכינונה של מדינת היהודים. עקב דחיית הצעתו זו קרע בפומבי את כרטיס הציר שלו, ויצא עם חבריו למפלגה הרוויזיוניסטית מהאולם. לצידו של ז'בוטינסקי יושב הרב מאיר ברלין (לימים בר-אילן), ומאחוריו - ארתור רופין, פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן) וחיים וייצמן. /למידע מלא...

ז'בוטינסקי בקרב קבוצת משתתפים בועידה השלישית של התנועה הציונית ברוסיה, שנערכה בהלסינגפורס שבפינלנד ב-1906

מילות המפתח: ציונות, ז'בוטינסקי, זאב
ועידה זו הייתה מציוני הדרך החשובים בקורות התנועה הציונית. לז'בוטינסקי היה חלק חשוב בגיבוש תוכניתה, שנודעה בשם 'תוכנית הלסינגפורס'. התוכנית דגלה בהמשך המאמצים להגשמת הציונות בארץ ישראל לצד המשך המאבק של היהודים להשגת שוויון זכויות ואוטונומיה תרבותית וקהילתית בארצות מושבם, עד לחיסול הגולה. ז'בוטינסקי עומד, ראשון מימין.  /למידע מלא...

שער החוברת 'רעיון בית"ר (יסודות השקפת העולם הבית"רית)', בהוצאת נציבות בית"ר בארץ ישראל, 1934

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב, בית"ר (תנועה)
בית"ר (ראשי תיבות ל'ברית יוסף תרומפלדור') הוקמה לראשונה כארגון נוער ציוני בריגה שבלטביה ב- 1923, ובהמשך נוסדו במסגרתה סניפים רבים ברחבי העולם היהודי. לאחר ייסוד המפלגה הציונית הרוויזיוניסטית ע"י ז'בוטינסקי וחבריו (1925) הפכה בית"ר לתנועת הנוער שלה, וז'בוטינסקי עמד בראשה. בית"ר פעלה כארגון עם משמעת צבאית. /למידע מלא...