התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ז. ההתאוששות היישובית והכלכלית

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד
בדור שלאחר חורבן הבית ניכרת חיוניות מרובה בהתארגנות הציבורית. שיקום הערים שנהרסו היה מהיר יחסית וניטעו מטעים חדשים. בעלי מלאכה התארגנו באיגודי אומנים והמסחר פעל כסדרו. כבר לקראת סוף המאה הראשונה לספירה היה המצב הכלכלי של הארץ תקין למדי. /למידע מלא...

יהדות בבל ומוסדותיה : מבוא

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, יהדות בבל
המבוא לחיבור "יהדות בבל ומוסדותיה" מציג רקע היסטורי להתפתחותה של יהדות בבל התלמודית, החל מהתקופה הפרתית ועד התקופה הססאנית. /למידע מלא...

מוסד הנשיאות בתקופת האמוראים

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, אמוראים
הנשיא היה הנהגה הדתית הרוחנית והייצוגית של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת האמוראים. תפקיד הנשיא עבר בירושה מאב לבנו. החל מהמאה הרביעית חלה ירידה בשיעור קומתם של הנשיאים וגם במעמדם בעיני השלטון הרומי, עד שלבסוף בטל מוסד זה. /למידע מלא...

האוכלוסייה היהודית בעולם, 2008

מילות המפתח: יהודי התפוצות, אוכלוסייה יהודית
המאמר מציג נתונים דמוגרפיים של האוכלוסייה היהודית בעולם נכון  לשנת 2008 ומתייחס לגורמים המשפיעים על שינוי האוכלוסייה היהודית. /למידע מלא...

בין בבל לארץ ישראל : עולם התלמוד ועימותים אידיאולוגיים בהיסטוריוגרפיה של העת החדשה

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, היסטוריוגרפיה יהודית
המאמר דן בגישות השונות לחקר התלמוד - הגישה האורתודוכסית מחד וגישת  "חכמת ישראל".  המאמר בא לבחון  כיצד הגישות השונות השפיעו  על החוקרים בני המאה הי"ט הן בגבולות עיסוקם ההיסטוריוגרפי והן בכיווני חקירתם.  /למידע מלא...

המונח 'כתר תורה' בספרות חז"ל ומשמעותו החברתית (על מאבקם של חז"ל להנהיג את העם)

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, חז"ל, הנהגה דתית
השבר המדיני והחברתי בארץ ישראל שלאחר חורבן הבית ומרד בר-כוכבא, גרם לשבר רוחני ודתי בישוב היהודי. העדפת 'כתר תורה' על פני 'כתר כהונה' ו'כתר מלכות', נובעים לדעת המחבר, מהכרתם של חכמים בצורך המיידי לבסס מערכת הנהגה שתוכל להנהיג ולהוביל את העם. את הבסיס להנהגה זו הבינו ב'כתר בתורה' – לימוד וקיום התורה ומצוותיה. /למידע מלא...

"שבט ומחוקק" : על דפוסי מנהיגות חדשים בתקופת התלמוד בארץ ישראל ובבבל

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, מנהיגות
המאמר מתאר את ההבדלים שבין ההנהגה בארץ-ישראל לבבל לאחר חורבן בית המקדש השני. למרות הדמיון שבין שני המרכזים – נשיאות וחכמים בא"י וראשות הגולה וחכמי הישיבות בבבל, קיימים כמה הבדלים ביניהם. המאמר מתמקד בהבדלים של רציפות היסטורית, עוד מימי בית המקדש השני, לעומת מוסדות חדשים; מוסד כפול מראשיתו, לעומת התפצלות הדרגתית וכן העברת תפקיד בירושה, לעומת מינוי ע"פ כישורים בלבד. /למידע מלא...

ישראלים, ישראל והתפוצה היהודית בעשור האחרון

מילות המפתח: ישראל ויהדות התפוצות, יהודי התפוצות
למאמר זה שתי מטרות: המטרה הראשונה היא לבחון מחדש את המקרה הפרטי של יחסי ישראל עם התפוצה היהודית בעשור האחרון, בעיקר מנקודת הראות של השינויים המתרחשים בישראל וביחסה לתפוצה היהודית. המטרה השנייה היא לנסות ולהחיל את התובנות שיילמדו מהדיון במקרה הישראלי-יהודי על כמה היבטים כלליים הקשורים בתפוצות האתנו-לאומיות המודרניות בכלל ועל יחסי ארצות מוצא והתפוצות "שלהן" בפרט.  /למידע מלא...