מזבח קרניים ממגידו

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, מזבח, פולחנים עתיקים, ארכיאולוגיה מקראית
מזבח קרניים ממבנה מגורים במגידו. מידות המזבח: גובה – 54.5 ס"מ, רוחב – 27 ס"מ. התארוך: מאה י' לפני סה"נ, ימי שלמה.  /למידע מלא...

מטבע של מתתיהו אנטיגונוס

מילות המפתח: מטבעות עתיקים, בית המקדש, חשמונאים, עבודת הקודש במקרא, מנורת הקנים
מתתיהו אנטיגונוס היה המלך החשמונאי האחרון. על המטבע טבועים שולחן המערכה מכלי המקדש (למעלה), והמנורה (למטה) - המשקפים את נאמנותו של המלך לבית המקדש. על המטבע (למטה) מופיעה כתובת ביוונית: מתתיהו הכוהן הגדול. תארוך: בערך 37 לפני סה"נ (לקראת סוף מלכותו). המטבע עשוי ברונזה והוא אינו נפוץ (קיימים רק כ– 40 מטבעות כאלה).  /למידע מלא...

כן קטורת עשוי חרס מתל צאפי

מילות המפתח: פולחנים עתיקים, כלי חרס עתיקים
כן פולחני המיועד להקטרת קטורת. נמצא בתל צאפי (תל צפית) בשפלת יהודה. מורכב משני חלקים - ירך (בסיס) וקערה שבה הונחה הקטורת. /למידע מלא...

כן קטורת מורכב ממגידו

מילות המפתח: פולחנים עתיקים, מגדו (יישוב עתיק), כלי חרס עתיקים
כן קטורת פולחני שנמצא בחפירות במגידו. מורכב משני חלקים- ירך (הבסיס)  וקערה שבה הונחה הקטורת. /למידע מלא...

בגדי הכוהן הגדול

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, בגדי כהונה
בגדי הכוהן הגדול, תחריט, המאה ה- 19. /למידע מלא...

אלהים יראה-לו השה לעלה 2

מילות המפתח: מזבח, אמנות ישראלית, פולחנים עתיקים, תנ"ך באמנות, עקדת יצחק, רן, אור-נה
פסל מתוך התערוכה "אלהים יראה-לו השה לעֹלה" של האמנית אור-נה רן, שהוצגה בגלריה לפיסול ע"ש יוסף קונסטנט ברמת גן.
שם התערוכה לקוח מסיפור העקידה. בזמן שהלכו אברהם ויצחק אל מקום העקידה, שאל יצחק היכן השה שיוקרב: וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה (בראשית כ"ב, ז'). תשובתו של אברהם: אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי (בראשית כ"ב, ח').  /למידע מלא...

המלך תלמי ה- 2 פילדלפוס ואחותו

מילות המפתח: פולחנים עתיקים, הלניזם, תלמי פילדלפוס
תליון מאבן שוהם, המאה ה- 3 לפסה"נ. אחותו של תלמי הייתה גם אשתו. הדמויות מוצגות בסגנון אמנות יווני. תלמי ה- 2 פילדלפוס עלה לשלטון ב-284/5 לפסה"נ. /למידע מלא...

מצבת סרגון

מילות המפתח: מזרח קדום, אשור, סרגון השני, היסטוריה צבאית של העת העתיקה
שבר מצבה (אסטלה) הנושאת כתובת של סרגון השני מלך אשור, שהוצבה כנראה באזור סוריה במהלך מסעו של מלך זה למערב בשנת 720 לפנה"ס. סרגון יצא למערב כדי לדכא את המרד שפרץ באזור בהנהגתו של מלך חמת. במרד זה נטלו חלק גם מלך ישראל הושע בן אלה, וכתוצאה מדיכויו ממלכת ישראל הוגלתה (מלכים ב, י"ז 1-7). הכתובת על המצבה כתובה בלשון האכדית בכתב היתדות, ומנציחה את הצלחותיו הצבאיות של סרגון. וזו לשון הכתובת: "אספתי מהם מאתיים מרכבות, שש מאות פרשים, [נושאי] רמחים ומגינים, והוספתי אותם לחיל המלכותי שלי. חננתי וריחמתי על שש מאות אשורים בעלי חטא ויישבתי אותם בחמת. הטלתי עליהם מסים, מנחות ועבודת כפייה, כפי שהטילו אבותיי המלכותיים על ארחלני [מלך] חמת. על השליטים לתת דעתם למעשיו הטובים של [האל] אשור וללמד את הדורות הבאים לירוא אותו...". /למידע מלא...