רות : חוק ומנהג

מילות המפתח: תנ"ך. רות, משפט המקרא, נשים נוכריות, מתנות לעניים
הטקסט דן בקשר שבין מגילת רות לחוקי המקרא ובהבדלים בין המגילה לחוק בנושאים: מתנות עניים, יבום וגאולה ונישואים עם נשים נוכריות. /למידע מלא...

אסתר ונשים במקרא

מילות המפתח: תנ"ך. אסתר, נשים במקרא, אסתר (המלכה)
במגילת אסתר הדמות הראשית היא אישה, ומלבדה עוד מספר דמויות נשיות. דף המידע מאפין דמויות אלו על רקע תפקידי הנשים בתקופה שבה נכתבה המגילה. /למידע מלא...

אובות וידעונים

מילות המפתח: משפט המקרא, פולחנים עתיקים
דף מידע המסביר מהו אוב וידעוני, מהי התפישה הדתית העומדת מאחורי פולחן הדרישה אל המתים ומדוע נאסר פולחן זה בישראל. /למידע מלא...

האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית : האישה הדעת והמוות

מילות המפתח: עלילות גלגמש, נשים במקרא
חלק זה של המאמר דן בנשים ב"עלילות גלגמש" ובתפקידן. תפקידי הנשים משקפים את התפיסה המסופוטמית המסורתית: הנשים הן סוכנות הדעת ומיצגות את היסוד המשפחתי. העלילה בנויה כך שבשלושה צמתים מרכזיים בה יש אפיזודות שאישה דומיננטית בהן.  /למידע מלא...

מחויבות חברתית בישראל : לא השלטון לבדו אחראי לרווחת הפרט בחברה היהודית

מילות המפתח: מוסר המקרא, מדינת רווחה, משפט המקרא, עוני, בעיות חברתיות, יהדות וסוציאליזם
על מי מטילה התורה חובה זו? חוקי המקרא מציגים חידוש: לא השלטון בלבד – ולא השלטון בראש וראשונה – הוא שאחראי לרווחתה הכלכלית של החברה – אלא היחיד. חוקי המקרא פונים אל כל אחד ואחד מישראל ומחייבים אותו לעשות לשיפור מצבם של הנזקקים וחסרי היכולת. /למידע מלא...

בין תפיסת הרווחה המודרנית לתפיסת הצדקה המסורתית

מילות המפתח: זכויות הפרט, מדינת רווחה, מדיניות חברתית, משפט המקרא, צדקה (יהדות)
על השוני בין תפיסת הרווחה המודרנית לתפיסת הצדקה המסורתית בכל הנוגע למושגים של זכות וחובה. /למידע מלא...

עשיית מישרים במסופוטמיה ועשיית משפט וצדקה בישראל – משמעם הקונקרטי של המושגים

מילות המפתח: מוסר המקרא, משפט המקרא, צדק, צדקה (יהדות), מסופוטמיה
על משמעם הקונקרטי של המושגים "עשיית מישרים" במסופוטמיה ו"עשיית משפט וצדקה" בישראל. /למידע מלא...

מוסר ופולחן : בין תורת כהונה לאסכולת הקדושה - חוקי האשם בויקרא ה' 26-20 ובבמדבר ה' 8-5

מילות המפתח: מוסר המקרא, משפט המקרא
ההבדלים בין חוקי האשם בויקרא ובבמדבר נובעים מהבדלים בהשקפות עולם בין מקורות. החוק בויקרא מקורו בתורת הכהונה שבה יש הפרדה בין התחום החברתי והתחום הפולחני. החוק בבמדבר מקורו באסכולת הקדושה שהשקפתה, כמו ההשקפה הנבואית, היא שאין הפרדה בין המוסר לפולחן. /למידע מלא...