ההתנחלות הישראלית : האסכולה הסוציולוגית במבחן העדות הארכיאולוגית

מילות המפתח: התנחלות שבטי ישראל, תנ"ך. יהושע, ארכיאולוגיה מקראית
המאמר דוחה את הטענות של האסכולה הסוציולוגית לגבי ההתנחלות של שבטי ישראל בכנען. האסכולה הסוציולוגית טענה שראשיתו של עם ישראל היא לא באוכלוסיה של נודים (כפי שעולה מהתיאור המקראי) אלא בשכבות חברתיות מדוכאות מערי הממלכה הכנעניות, שעזבו את הערים הגדולות ועברו להר. תאוריה זו, לדעת מחבר המאמר, לא עומדת במבחן הממצא הארכיאולוגי מהתקופה הנדונה. /למידע מלא...

אחד עשר יום מחורב

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, יציאת מצרים, קדש ברנע
סיפור ההרפתקה המחקרית של זיהוי מקומה של קדש המקראית. המאמר מספר על מסעות החוקרים במדבר סיני ועל הויכוחים בינהם בשאלה היכן נמצאת קדש ברנע בה חנו ישראל במסעם ממצרים לכנען. /למידע מלא...

למלך יש כתר

מילות המפתח: תקופת המקרא, התנחלות שבטי ישראל, דוד (המלך), שלמה (המלך), ארכיאולוגיה מקראית, תקופת האבות
ראיון עם פרופסור עמיחי מזר על האמת ההיסטורית שבמקרא. פרופ' מזר מתאר את הממצא האפיגרפי (כתובות) והארכיאולוגי מתקופת ראשית ישראל ויציאת מצרים וטוען כי בסיפור המקראי יש אמת היסטורית. התקופות בהם עוסק המאמר: תקופת האבות, ישראל במצרים, יציאת מצרים, כיבוש הארץ וממלכת דוד ושלמה. /למידע מלא...

לכיש, מס' 4

מילות המפתח: תל לכיש, ארכיאולוגיה מקראית, אוסטרקונים
תעתיק, פענוח והסבר של חרס 4 מחרסי לכיש. החרס הוא מכתב שבו צרור ידיעות קצרות שהדרמטית בהם: "אל משואות לכיש נחנו שומרים אפס כי לא נראה את עזקה" ניתנת להתפרש כעדות על נפילת עזקה. /למידע מלא...

גרים

מילות המפתח: זכויות הפרט, משפט המקרא, גרים
על הגדרת ה"גרים" ומעמדם במקרא. הסבר רעיוני לחוקי הגרים המקראיים, ומעקב אחר השתלשלות היחס לגרים בהלכה היהודית. /למידע מלא...

יציאת מצרים : מקבילות מצריות

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, יציאת מצרים
המאמר סוקר את המקבילות המצריות העשויות לשמש עדות עקיפה ליציאת מצרים. עד היום לא נמצא מקור חוץ מקראי על שעבוד בני ישראל במצרים ועל כיבוש הארץ אך יש מקורות מצריים שמהם עולה שיש סבירות ליסודות שונים מתוך סיפור המקראי. /למידע מלא...

חרם הכנעני : הלכה ומעשה

מילות המפתח: התנחלות שבטי ישראל, משפט המקרא, תנ"ך. יהושע, חוק החרם
החרם הכנעני, כלומר השמדת יושבי כנען, כפי שקובע חוק החרם בספר דברים (דברים כ) לא נהג למעשה באופן כללי ומחייב. היו מקרים של חרם אבל לא היתה מדיניות של השמדה. האידיאולוגיה של החרם נוצרה כנראה בתקופה שהאוכלוסייה הכנענית כבר נטמעה בישראל. להתפתחות האידיאולוגיה של חרם הכנעני היו יכולות לתרום הסיבות הבאות: מצד אחד הסבר להיעלמם של הכנענים, ומצד שני יחס של בוז ודחייה אל השכנים הכנענים שמחוץ לתחום ישראל ואמונתם.  /למידע מלא...

מהו מקורם של החוקים בחברה האנושית?

מילות המפתח: משפט המקרא
הוגי דעות שונים עסקו בשאלה כיצד נוצרו החוקים. הפילוסופים גון לוק ותומס הובס הציעו שהחוקים נוצרו כתוצאה מאמנה חברתית בין בני האדם. גם חוקי התורה קשורים בהסכם, אך זהו אינו הסכם בין בני אדם אלא ברית בין האל לעם ישראל. /למידע מלא...