תקופות בהיסטוריה של עם ישראל

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, תקופת בית שני, ימי הביניים, תקופת בית ראשון, תקופת ההשכלה, תקופת האבות, תקופת השופטים
רקע על תקופות בתולדות עם ישראל - תקופת אבות-שופטים, תקופת הבית הראשון, תקופת הבית השני, תקופת המשנה והתלמוד, תקופת ימי הביניים, תקופת ההשכלה, תקופת התחייה ותקופת מדינת ישראל. /למידע מלא...

האפוקריפון של ירמיה ופסידו יחזקאל

מילות המפתח: מגילות מדבר יהודה, ספרים חיצוניים
המאמר דן בתוכנם של שני חיבורים שנמצאו בקומראן: האפוקריפון של ירמיה ופסידו יחזקאל. שניהם חוברו ככל הנראה בתקופה שלאחר גזירות אנטיוכוס ויש בהם התמודדות עם הפורענות שחווה עם ישראל בתקופה זו. /למידע מלא...

מלכות בירושלים

מילות המפתח: נשים, מלוכה (מקרא)
על נשים שמלכו בירושלים בתקופות היסטוריות שונות. /למידע מלא...

המחלוקת בין שמואל ובין העם בשאלת המלכת מלך בישראל : ב

מילות המפתח: משפט במקרא, מלוכה (מקרא), שמואל (הנביא)
בחלק זה של המאמר מתואר הרקע ההיסטורי לשינוי מהנהגה שבטית להנהגה מלוכנית. וכן נסקרת הפרשנות הקלאסית והמודרנית לנאום "משפט המלך" של שמואל (שמואל א ח). /למידע מלא...

המחלוקת בין שמואל ובין העם בשאלת המלכת מלך בישראל : ג

מילות המפתח: משפט במקרא, מלוכה (מקרא), שמואל (הנביא)
בחלק זה של המאמר מובא ניתוח ספרותי של שמואל א' פרק ז' המראה כיצד הפרק בא לבסס את הטענה שבקשת המלך מיותרת, וניתוח ספרותי של שמואל א' ח': ניתוח נאומו של שמואל ("משפט המלך") מראה כי זהו נאום רטורי שמטרתו להפחיד את העם על ידי הצגה קיצונית של המלוכה כפוגעת בפרט ולוקחת ממנו את רכושו וחירותו לטובת עצמה. מול נאום שמואל תגובת העם מדגישה את הצדדים החיוביים במלוכה: מלוכה שמעניקה ביטחון, עושה משפט ומשרתת את העם. /למידע מלא...

כתבי הקודש בנצרות – הברית הישנה והברית החדשה

מילות המפתח: נצרות, הברית החדשה, ספרים חיצוניים
הטקסט מתאר את אסופת הספרים המקודשת בנצרות (ה"ביבליה"). הברית הישנה כוללת את ספרי התנ"ך וספרים נוספים, שכונו על ידי חז"ל "ספרים חיצוניים"; הברית החדשה כוללת את ספרי הבשורה, ספר מעשי השליחים, איגרות וספר חזון יוחנן. הטקסט דן בנושאים נוספים: הקשר בין הברית הישנה לברית החדשה והתפקיד שהן ממלאות בעבודת האלוהים בנצרות.  /למידע מלא...

המלכות בעולם העתיק ובישראל : א

מילות המפתח: משטר במקרא, מזרח קדום, פילוסופיה מקראית, מלוכה (מקרא)
ההיסטוריוגרפיה המקראית תופסת את מוסד המלכות בישראל כ"מוסד חילוני". כלומר: המלך הוא אמנם "בחיר ה'" אך המלכות היא שיטת שלטון שנובעת מהצורך במציאות. תפיסה זו שונה מהתפיסה המסופוטמית הרואה במלכות עצמה דבר אלוהי. /למידע מלא...

המלכות בעולם העתיק ובישראל : ב

מילות המפתח: משטר במקרא, מזרח קדום, מלוכה (מקרא), סמכות
חלק זה של המאמר מציג סקירה של תפיסת המלך כאלוהים במלכויות בעולם העתיק. לגבי כל אחת מהממלכות הבאות: מצרים, שומר, אכד, יון ואוגרית- נבדק האם המלך נתפס כאל, בן אל, או שליח האל ומשרתו. /למידע מלא...