"כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב" : על המתחפשים לברוח מאת ה'

מילות המפתח: תחפושות, פילוסופיה מקראית
המאמר דן בסיפורי תחפושת במקרא ומראה כי התחפושת נתפסת כרמייה וכמעשה שלילי, בייחוד אם התחפושת מיועדת כדי לברוח מאת ה'. בין סיפורי התחפושת הנדונים במאמר: גנבת הברכות על ידי יעקב, מעשה הגבעונים, מפגש שאול ובעלת האוב, מות אחאב ומות יאשיהו. /למידע מלא...

מחלוקות גלויות וסמויות בספרות המקרא

מילות המפתח: תנ"ך, פילוסופיה מקראית
ספרות המקרא מכילה פולמוסים רבים נגד דעות והשקפות שונות. מקצת המחלוקות גלויות, אך מקצתן סמויות ורק ניתוח ספרותי חושף את המגמות הפולמוסיות של הכתוב. המאמר מדגים פולמוסים סמויים מתחום הפוליטיקה, הפולחן והאמונה. /למידע מלא...

סיני ויציאת מצרים : בחירה בחיים בלב אי ודאות

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, יציאת מצרים
קריאת סיפור יציאת מצרים וברית סיני כסיפור היסוד הלאומי שלנו. יציאת מצרים מבטאת לא רק את ייסוד החופש והשחרור אלא גם את אי-ודאות, את הרוע השרירותי ואת המקריות הבלתי ניתנת לחיזוי של ההיסטוריה האנושית. כוחו של סיפור יציאת מצרים הוא בברית סיני, שהפכה את חווית השיעבוד הלאומי מתודעה של קרבן לדרישה מוסרית.  /למידע מלא...

בצלם אלוהים או בצלע האדם? מעמד האישה במחשבת המקרא לאור סיפורי הבריאה

מילות המפתח: בריאת העולם, פילוסופיה מקראית, נשים במקרא
שני סיפורי בריאת האדם בבראשית מציגים שתי תמונות שונות בתכלית של האישה מהותה ומעמדה. בסיפור בריאת האדם בבראשית א' האישה שווה לאיש. שניהם נוצרו כאחד למטרה משותפת. שונים אבל שוים. בסיפור בריאת האדם וחטא גן עדן בבראשית ב-ג, האישה נחותה מהגבר: היא נוצרה באופן משני כדי למלא צורך של האיש ולא צורך של העולם, והיא האשמה בקשיי הקיום של בני האדם, בהיותה מחטיאה ומפתה. /למידע מלא...

ואתה הסבת את לבם אחורנית (מל"א יח: לז)

מילות המפתח: בחירה חופשית, פילוסופיה מקראית, אליהו (הנביא)
אליהו בתפילתו במעמד הכרמל (מלכים א י"ח) אומר: "ואתה הסבות את ליבם אחורנית" פסוק זה זכה לפירושים רבים. המאמר מציג את הגישות במדרש ופרשנות ימי הביניים ומבחין בין שתי מגמות עיקריות: גישה ריטורית- פירוש תפקידו של הפסוק בתפילת אליהו. גישה הגותית- התמודדות פרשנית עם שאלת הבחירה החופשית. בסיום מציג המחבר את דעתו לפשט פסוק זה. /למידע מלא...

המלכות בעולם העתיק ובישראל : ג

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, מלוכה (מקרא), סמכות
חלק זה של המאמר דן במעמדו של המלך בישראל כ"בחיר ה'". בעזרת ניתוח מזמורי תהילים העוסקים במלוכה (תהילים פ"ט ותהילים ק"י) ובאמצעות השוואתם למקבילות מסופוטמיות מוצע שהמלך הישראלי נתפס כמי שנבחר על ידי האל והאל היה מחדש את הברית עימו בטקס שנתי שנערך בחודש ניסן. /למידע מלא...

המלכות בעולם העתיק ובישראל : ד

מילות המפתח: דוד (המלך), פילוסופיה מקראית, מלוכה (מקרא), סמכות
חלק זה של המאמר דן בדוד המלך ובאופן שבו נתפסה מלכותו בעיני עצמו ובעיני ההיסטוריוגרפיה המקראית. המאמר דן בכתובים משמואל דברי הימים ותהילים. /למידע מלא...

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, תנ"ך. משלי, ספרות החכמה
סקירה מפורטת של השקפת עולמו של ספרי משלי מלווה בדוגמאות רבות מתוך הספר. השוואה בין התפיסה המוסרית הנבואית לבין חוכמת החיים של ספרות החכמה המוצגת בספר משלי, המנחה לעשות טוב מתוך השקפה תועלתנית ולא מתוך מחויבות למוסר כערך עליון. /למידע מלא...