ראשית המדינה בישראל וביהודה : הערות אחדות על עבר הירדן

מילות המפתח: עבר הירדן, יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר משווה בין צמיחתן של ממלכות יהודה וישראל לבין  צמיחתן של ממלכות עבר הירדן. בקווים מסוימים של התפתחות המדינה דמתה ישראל למואב, ואולי גם לעמון, ואילו יהודה דמתה לאדום.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : סיכום

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר מסכם את ההבדל העקרי שבין התאור המקראי לתמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי לגבי ראשית ממלכות יהודה וישראל. לפי התאור המקראי יהודה וישראל החלו את דרכם כממלכה משותפת אשר התפלגה לשניים. לפי התמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי ישראל צמחה לכלל מדינה של ממש בראשית המאה הט', ואילו יהודה, הגיעה למעמד דומה רק כמאה וחמישים שנה לאחר-מכן, במרוצת המאה הח' לפסה"נ. /למידע מלא...

אלי כנען ושכנותיה

מילות המפתח: פולחנים עתיקים, יהדות ואלילות
על שמותיהם, כינוייהם, תכונותיהם ויצוגיהם הסמליים של אלי כנען ושכנותיה. ועל האופן שבו ניכרת השפעתם על ישראל והמקרא. /למידע מלא...

עקבות הווי חיתי בנוהג פולחני-טכסי בישראל העתיקה

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, פולחנים עתיקים, מזרח קדום
המאמר בוחן מספר מנהגים מהפולחן הישראלי ביחס לטכסי פולחן המוכרים מן התרבות החיתית: מקום משכנם של הכהן ושל הרואה במקדש, השימוש בלחם הפנים ואופן התרחשות תהלוכות הפולחן. המאמר מוצא דמיון רב בין מנהגי הפולחן בשתי התרבויות.   /למידע מלא...

קונכייה מסוג "טריטון", שימשה שופר תקיעה במקדש הפלשתי בתל קסילה

מילות המפתח: שופר, ארכיאולוגיה מקראית, תל קסילה
דף מידע על קונכיה ששמשה כשופר שנמצאה בתל קסילה ועל המנהג לתקוע בשופר בהזדמנויות שונות, על פי העדות המקראית. /למידע מלא...

עיקול בנוסח תקופת המקרא?

מילות המפתח: משפט המקרא, ארכיאולוגיה מקראית
שבר חרס שנתגלה בחפירות ארכיאולוגיות במיצד חשביהו מספר את סיפורו של קוצר שבגדו נלקח ממנו כעונש על התבטלות בעבודה. /למידע מלא...

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, הממלכה המאוחדת
בשנים האחרונות חלק מן ההיסטוריונים של תקופת המקרא מטילים ספק בקיומה של אמפריה ישראלית גדולה בימי דוד ושלמה כמתואר במקרא. גם בתחום הארכיאולוגי קיים ויכוח לגבי תיארוך של ממצאים מתקופה זו. /למידע מלא...

מילות המפתח: דוד (המלך), ארכיאולוגיה מקראית
חלק זה של המאמר סוקר את הממצאים הארכיאולוגיים המתוארכים לתקופת שאול ודוד. מסקנתו היא שהמחצית הראשונה של המאה העשירית לפנה"ס, התואמת את ימי דוד, היתה תקופת מעבר. המידע הארכיאולוגי המצומצם שבידינו רומז על קיום מצודת שלטון מסיבית בירושלים, ועל מהפך באופי ההתיישבות והתרבות החומרית בארץ. קיימות עדויות לכיבוש שטחים בעמקים ובמישור החוף, אך אין בממצא הארכיאולוגי כדי לבסס את הדימוי המקראי של דוד כמייסד אימפריה. /למידע מלא...