כל ההתחלות: ראשון לציון

מילות המפתח: עלייה ראשונה, ביל"ו (תנועה), ראשון לציון (יישוב עירוני), פיינברג, יוסף
תיאור הקשיים שליוו את הקמת המושבה ראשון לציון ב-1882 החל מקניית הקרקע, חפירת הבאר והצורך בתמיכת הברון רוטשילד. במאמר מוזכרים אישים מרכזיים במושבה ותרומתם של הביל"ויים. /למידע מלא...

בית יעקב עלו והלכו

מילות המפתח: עלייה ראשונה, ביל"ו (תנועה), גדרה (יישוב עירוני)
תיאור הקשיים שעמדו בפני הבילויים שעלו לארץ ישראל בשנת 1882, המתחים הפנימיים והרקע להקמת המושבה גדרה. לדעת הכותב תנועת ביל"ו השאירה חותם הרבה מעבר למספר חבריה ולהישגיהם האמיתיים. /למידע מלא...

מילות המפתח: עלייה ראשונה, פרי-הדר
על התפתחות ענף ההדרים במושבות בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה, שיטות ההרכבה וההשקיה ודרכי השיווק בנמל יפו.  /למידע מלא...

מילות המפתח: הברון רוטשילד, עלייה ראשונה, זכרון יעקב (יישוב עירוני)
העברת היישוב זמרין לחסותו של הברון רוטשילד הצילה את המתיישבים מרומניה מרעב. אך תנאי המגורים לא שופרו והפקיד הממונה מטעם הברון נהג בהם ביד קשה. באביב 1887 ביקר הברון במושבה. /למידע מלא...

מילות המפתח: עלייה ראשונה, זכרון יעקב (יישוב עירוני)
תיאור הקשיים עמם התמודדו העולים מרומניה שהקימו את זמרין בשנה הראשונה לעלייתם על הקרקע. בזכרונותיהם הם מתארים את בניית הבתים, שאיבת המים, סכסוכים עם הערבים ועם המפקח מטעם הוועד המרכזי בגאלאץ. עם הפסקת התמיכה של הוועד המרכזי סבלו  העולים חרפת רעב. /למידע מלא...

מילות המפתח: עלייה ראשונה, זכרון יעקב (יישוב עירוני)
תיאור קניית אדמות זמרין היא זכרון יעקב בנובמבר 1882 על ידי עולים מרומניה שהתגוררו בחיפה. בזכרונותיהם  הם מתארים את האדמה השוממה ואת המשפחות הערביות שהתגוררו במקום. /למידע מלא...

העלייה הראשונה של הביל"ויים

מילות המפתח: עלייה ראשונה, ביל"ו (תנועה)
המידע בדף זה עוסק בהיווסדה ובפועלה של אגודת ביל"ו, שהייתה חלק מתנועת חיבת ציון, ושחבריה הראשונים הגיעו לארץ ישראל בעלייה הראשונה(1882). /למידע מלא...

האשה - "עובדת" , או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882) : ד. נשים "עובדות" ו"חברות" במפעל התחייה

מילות המפתח: עלייה ראשונה, תחיית הלשון העברית, מעמד האישה
מעמדה של האשה בעלייה הראשונה מבטא את המתח שהיה קיים ביישוב בין שמרנות למסורת. מסקנת המאמר היא שבתחום החינוך העברי הלאומי היו הנשים "חברות" שוות זכויות וזכו להערכה רבה על תרומתן לחינוך הילדים ולהנחלת הלשון העברית, אבל בשאר התחומים הוכרו רק כ"עובדות" בעבודת התחייה הלאומית. /למידע מלא...