מתגובות יהודי גרמניה לחרם הכלכלי וחוקי אפריל 1933

מילות המפתח: יהודי גרמניה, חרם כלכלי
שלוש תגובות שונות של יהודי גרמניה לחרם הכלכלי וחוקי אפריל 1933, שפורסמו בעיתונות לאחר החרם. /למידע מלא...

על בעיות הגירה של יהודים מגרמניה, 1933

מילות המפתח: יהודי גרמניה, הגירה
קטע מכתבה בעיתון שסוקרת את אפשרויות ההגירה שיש ליהודים לארצות אירופה השונות. כל הכתבים מסכימים באורח פלא לכך שההזדמנויות למהגרים היהודים בכל מקום קרובות כמעט לאפס. /למידע מלא...

מעדותו של שמואל קנלר על ילדותו בשנות השלושים בגרמניה

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
קנלר שמואל, יליד ברלין, גרמניה, 1925. בעדותו מספר שמואל על עליית הנאצים לשלטון בשנות ה-30', ועל גילויי אנטישמיות בבית הספר וברחובות העיר. /למידע מלא...

דפוסי ההגירה של יהודי גרמניה 1938-1933

מילות המפתח: יהודי גרמניה, הגירה
המאמר בוחן את גורמי ההגירה של יהודי גרמניה עם עליית היטלר לשלטון ב-1933. המסקנה היא כי בעת ההיא הושפע תהליך קבלת ההחלטה להגר במידה רבה מגורמים כלכליים. עד "ליל הבדולח" (1938) לא ראו רבים מיהודי גרמניה את מצבם כנואש וכמוביל לאבדון. /למידע מלא...

עליית הנוער ותנועות הנוער בגרמניה בשנות ה - 30'

מילות המפתח: עליית הנוער, תנועות נוער בשואה, ילדים בשואה, יהודי גרמניה
בקרב ששת מיליון קורבנות השואה היהודים, היו כמיליון וחצי ילדים. הילדים היו בין הקבוצות הפגיעות ביותר לאכזריותם של הנאצים. המאמר מתמקד בשני גורמים יהודיים, שנודעה להם חשיבות רבה במאמצי הסיוע לילדים היהודים במהלך השואה: תנועות הנוער הציוניות ועליית הנוער. /למידע מלא...

בין הלם לתגובה : הציבור היהודי ומוסדותיו בעקבות פרעות נובמבר 1938

מילות המפתח: יהודי גרמניה, הגירה, ליל הבדולח
אירועי "ליל הבדולח" בנובמבר 1938, היו ציון דרך בתולדות רדיפת היהודים ברייך השלישי. כיצד הגיבו יהודי גרמניה על ההתפתחויות, מה הייתה תחושתם, הערכת המצב שלהם לאחר פוגרום נובמבר? איזו פעולה נקטו כמסקנה מהאירועים? את הביטוי המוחשי לתחושת החירום שאחזה ביהודי גרמניה, ניתן לראות בבירור במנוסת הבהלה שפקדה אותם בעקבות הפרעות. במשך פחות משנה, עד לתחילת המלחמה, היגרו כמעט כ- 40% מיהודי גרמניה. /למידע מלא...

תגובת הציבור היהודי בגרמניה לחוקי נירנברג

מילות המפתח: יהודי גרמניה, חוקי נירנברג
חוקי נירנברג סתמו את הגולל על עידן האמאנציפאציה של יהודי גרמניה. הם נועדו לשלול מן היהודים את מעמדם כאזרחי המדינה ולהפרידם הפרדה פוליטית וגזעית גמורה מן האוכלוסייה הגרמנית. על עמדת הארגונים היהודיים והמיפנה בדרכי המחשבה והמעשה של המוסדות המרכזיים, המחנה הציוני והמחנה הלא ציוני. /למידע מלא...

איסור השחיטה הכשרה בגרמניה

מילות המפתח: יהודי גרמניה, גזרות נגד יהודים, שחיטה
שלושה שבועות לאחר חרם הראשון באפריל, ב-21 באפריל 1933, חוקק המשטר הנאצי את החוק האוסר על שחיטת בהמות ועופות על פי דין ישראל. זה היה החוק היחיד בתקופה זו שפגע בדת ישראל באופן ישיר. /למידע מלא...