המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ג

מילות המפתח: ירושלים ביהדות, עקדת יצחק
המאמר מחדש שני רעיונות: האחד- הדמיון בין סיפור העקדה (בראשית כב) לסיפור קניית הר הבית (גורן ארונה היבוסי) על ידי דוד (בשמואל א כד). השני- הדמיון הסגנוני בין סיפור התקדשות ירושלים לסיפורי התקדשות מקומות פולחן עתיקים אחרים ומשמעותו. /למידע מלא...

המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ב

מילות המפתח: ירושלים ביהדות
המאמר דן במסורות בספר בראשית הקושרות את קדושתה של ירושלים לאברהם: הראשונה- ביקורו של אברהם אצל מלכיצדק מלך שלם לאחר הקרב בסדום (בראשית יד). השנייה- מסורת בתוך סיפור עקדת יצחק (בראשית כב) הקובעת כי המקום הוא הר "ה' יראה". /למידע מלא...

המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : א

מילות המפתח: דוד (המלך), ירושלים ביהדות
חלק זה של המאמר מצביע על כך שעד תקופת דוד לא נחשבה ירושלים למקום מקודש ומקומות הפולחן היו באתרים אחרים בארץ. דוד בוחר בירושלים כבירה מטעמים פוליטיים ועיצוב המסורות סביב העיר משתמש באותו הדגם הקיים במסורות על מקדשים קדומים וערי בירה אחרות. /למידע מלא...

בין שיר השירים לסיפורי שמשון

מילות המפתח: תנ"ך. שיר השירים, שמשון (השופט)
המאמר מצביע על קשרים בין הדימויים בשיר השירים לבין סיפורי שמשון (שופטים י"ג-ט"ז). הקשר בין היצירות נובע כנראה מעולם דימויים משותף שהיה קיים בתקופת המקרא. ההקבלות מסייעות בפירוש היצירות. /למידע מלא...

קרבנו של גדעון (שופ' ו: יא-כד) וקרבנו של מנוח (שופ' יג)

מילות המפתח: שמשון (השופט), גדעון (השופט)
סיפור הקורבן שהביא מנוח בזמן שהמלאך בישר על הולדת שמשון (שופטים י"ג) דומה לסיפור הקרבן שהביא גדעון כאשר המלאך מינה אותו להיות שופט ומושיע לישראל מול מדין (שופטים ו'). המאמר מציג את קווי הדמיון בין הסיפורים ומבסס את הטענה שבסיפור מנוח הוכנסו יסודות מתוך סיפור גדעון.  /למידע מלא...

מילים, אבנים, זיכרון וזהות

מילות המפתח: היסטוריוגרפיה מקראית
המחבר טוען כי יש לראות את התנ"ך כספר שנכתב מתוך אמירה חינוכית ערכית ולא כספר היסטוריה. סיפור האירועים ההיסטורים הוא כלי בידי מחברי התנ"ך כדי לעצב זכרון ותודעה לאומית על פי תפיסת עולמם. המחבר דן ברעיונות המרכזיים בהיסטוריוגרפיה המקראית ומדגים אותם מהכתובים. /למידע מלא...

מילות המפתח: אלישע (הנביא)
ניתוח סיפור החיאת המת בקבר אלישע בדרך של פרשנות פנים מקראית. המאמר בודק את הסיפור בבידודו ובהקשרו בסיפורי אלישע, בספר מלכים ובמקרא כולו. מסקנת מחבר המאמר היא שהסיפור מעוצב באופן הומוריסטי וסתום מתוך מטרה לגמד את כוחו של הנביא לחולל ניסים ולמנוע את פולחן קברו לאחר מותו. /למידע מלא...

מחוללי הנס : אלוהים ואדם

מילות המפתח: נבואה, נסים
מי אחראי בסיפורי הנס המקראי לחולל את הנס? מתי עומד במרכז תיאור הנס האל? מתי הנביא? ומתי המלאכים? מאמר זה דן בשאלות אלה תוך ניתוח סיפורי נסים מהמקרא. /למידע מלא...