פרק שלישי : הדמויות

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, אישים ודמויות במקרא
ההקדמה לפרק השלישי, העוסק כולו בדמויות בסיפור, מסבירה כיצד עיצוב הדמות מעיד על ההשקפות והמשמעויות הגנוזות בסיפור. הדמות ביצירה הספרותית אינה אלא מכלול אמצעי העיצוב ממנה היא מורכבת.  /למידע מלא...

פרק שלישי: עיצוב הדמויות בדרך ישירה - הופעה חיצונית

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, אישים ודמויות במקרא
עיצוב הדמויות בדרך ישירה נעשה ע"פ רוב דרך תיאור מראה הדמות ולבושה, אולם בסיפור המקראי אינו קיים תיאור חיצוני מדויק ומפורט. במקרים שמובא תיאור חיצוני הוא משמש להפעלת העלילה או להסברת מהלכה. הפרק משלב דוגמאות, בעיקר מספרי שמואל ומלכים, המוכיחות את האמור לעיל. /למידע מלא...

פרק ראשון : הסגנון של יחידות סיפוריות - נאום חושי (שמ"ב יז 13-7)

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, אבשלום (בן דוד)
המחבר מנתח את נאומו של חושי (שמו"ב ב' י"ז 7-13), באופן שיטתי אשר דן במכלול התופעות הסגנוניות המצויות בסיפור. המחבר מראה כיצד עצתו של אחיתופל שהיתה טובה יותר מבחינה עניינית, סוכלה, ואילו עצת חושי אשר הוגשה בדרך טובה יותר מבחינה פסיכולוגית ורטורית, זכתה בהתמודדות. /למידע מלא...

פרק ראשון: הסגנון של יחידות סיפוריות - סיפור אדניהו (מל"א א)

מילות המפתח: שלמה (המלך), תנ"ך כספרות
הפרק מנתח את סיפור המלכת שלמה בספר מלכים א' פרק א' לפי התבוננות בתופעה סגנונית אחת, מרכזית לסיפור אשר מטביעה עליו את חותמה. המחבר מראה כיצד הישיבה על כסא המלוכה בגלגוליה השונים מבטאת עניינים עיקריים במהלך הסיפור. /למידע מלא...

פרק ראשון : אמצעים סגנוניים - הוראת המילה

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
המאמר עוסק בקושי של הקורא בימינו, להבין את שפת המקרא. המחבר מביא מספר רב של דוגמאות המבארות כיצד השימוש בעברית מודרנית יוצרת לעיתים הבנה מוטעית של הטקסט המקראי. בהקשר זה המחבר מסביר כיצד הדברים באים לידי ביטוי בשימוש במטונימיה, מטפורה, דימוי ואירוניה.  /למידע מלא...

פרק ראשון : אמצעים סגנוניים - הצליל והמקצב

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
בפרוזה – ובכללה בסיפור – קיימות תופעות צליליות. חשיבותן בספרות המקראית גדולה במיוחד לאור הסברה, שחלק ניכר מספרות זו היה מלכתחילה ספרות שבעל-פה, אשר נועדה להישמע באוזן ולא להיקרא בעין. הדיון ברובד הקולי של המלים מבחין בין: הצליל כשהוא לעצמו ובין חזרה של צלילים.  /למידע מלא...

פרק שני : התגלות המספר - המספר הגלוי

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
במדע הספרות מקובלת ההבחנה בין ידיעת-כל של מספר, אשר נוהג לשלב בסיפור את הערותיו על הדמויות ועל המאורעות, לבין ידיעת-כל של מספר, אשר נותן לסיפור לדבר בעד עצמו. ככלל המספר המקראי אינו נוהג להזכיר את עצמו, אולם בכל זאת קיים המישור של המספר לצד המישור של המסופר, כפי שיראו הדוגמאות הרבות בפרק.   /למידע מלא...

פרק שני : התגלות המספר - המספר הסמוי

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, המספר
דרכו של המספר במקרא דורשת מהקורא לקרוא את הסיפורים תוך פעילות עצמית, תוך מחשבה ותשומת-לב מתמדת. עמדות המספר מובעות באמצעים שונים – לרוב נסתרים ומובלעים. בדרך-כלל שומר הוא על ריחוק לגבי הדמויות, אך יש שנקודת-התצפית שלו מתלכדת עם זו של אחת מהן. הוא מרבה לרמוז לדברים – בדרכים עדינות ועקיפות – ולא לומר אותם במפורש.  /למידע מלא...