ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית- שלום": הרקע להקמתה של "ברית-שלום"

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, עלייה רביעית, ארגונים ציוניים
על הקמתה של "ברית שלום" הן כתגובה לשגשוג הכלכלי בארץ-ישראל בתקופת העלייה הרביעית והן כתגובה להתארגנותה של האופוזיציה הרוויזיוניסטית בציונות. /למידע מלא...

ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית שלום" : שורשיה של התיזה הדו-לאומית בתנועה הציונית

מילות המפתח: ציונות, מאורעות תרפ"א-תרפ"ב, מדינה דו-לאומית בישראל ובארץ ישראל
המאורעות שפרצו במאי 1921 העלו את נושא היחסים עם הערבים ועם הבריטים לראש סדר יומה של התנועה הציונית. במאמר תיאור תגובתו של זאב ז'בוטינסקי בהשוואה להשפעה שהייתה למאורעות על מרטין בובר, רוברט ולטש, הנס כהן והוגו ברגמן. אישים אלה העמידו במוקד הציונות את התחייה הרוחנית של העם היהודי ולא את הריבונות המדינית. /למידע מלא...

ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית-שלום"

מילות המפתח: יהודי גרמניה, ארגונים ציוניים
בין מייסדיה וחבריה של אגודת "ברית-שלום" ששמה לה למטרה את הקמת מדינה דו לאומית, בלטו אינטלקטואלים יוצאי מרכז אירופה בכלל וגרמניה בפרט. המאמר בוחן את הזיקה של האגודה לתנועה הציונית בגרמניה. /למידע מלא...

האשה - "עובדת" , או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882) : ד. נשים "עובדות" ו"חברות" במפעל התחייה

מילות המפתח: עלייה ראשונה, תחיית הלשון העברית, מעמד האישה
מעמדה של האשה בעלייה הראשונה מבטא את המתח שהיה קיים ביישוב בין שמרנות למסורת. מסקנת המאמר היא שבתחום החינוך העברי הלאומי היו הנשים "חברות" שוות זכויות וזכו להערכה רבה על תרומתן לחינוך הילדים ולהנחלת הלשון העברית, אבל בשאר התחומים הוכרו רק כ"עובדות" בעבודת התחייה הלאומית. /למידע מלא...

האשה - "עובדת" , או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882) : ג. הדיון על זכות הנשים להשתתף בהסתדרות הארצישראלית

מילות המפתח: עלייה ראשונה, מעמד האישה, זכות בחירה
כינוס הכנסיה הארצישראלית בזכרון יעקב בשנת 1903 עורר מחלוקת על זכותן של נשים להשתתף בארגון לבחור ולהיבחר. השקפות העולם השונות של המתדיינים היו כולן מעוגנות במסורת היהודית וכל המתדיינים, גם השוללים את זכותן להשתתף בהסתדרות, הביעו הערכה רבה לנשים . ההכרעה נגד שיקפה את הרצון להגיע לשיתוף פעולה עם היישוב היישן על חשבון מעמדן של הנשים. /למידע מלא...

האשה - "עובדת" , או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882) : ב. נשים כשותפות בחינוך העברי לאומי

מילות המפתח: עלייה ראשונה, תחיית הלשון העברית, מעמד האישה
בתקופת העליה הראשונה היה לנשים תפקיד משמעותי בהנחלת השפה ויותר מכך בתחום החינוך והההוראה, וזאת בניגוד למעמדן השולי בתחום החקלאות. החידוש של בני העלייה הראשונה היה פיתוח חינוך עברי לאומי לבנות ושילובן של נשים כמורות וגננות וכחברות שוות זכויות בהסתדרות המורים. /למידע מלא...

האשה - "עובדת", או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882) : א. נשים במשק החקלאי

מילות המפתח: עלייה ראשונה, מעמד האישה
המשק החקלאי בתקופת העלייה הראשונה היה "בבעלות" גברית. רק מיעוט מהנשים בעלייה הראשונה עסקו בעבודה חקלאית וזאת בניגוד לנשות הטמפלרים. במאמר מופיעים מספר הסברים: היעדר רקע חקלאי, הצורך לטפל במשפחה בתנאים קשים והנטייה הכללית של אנשי העלייה הראשונה להעסיק פועלים ערבים.  /למידע מלא...

דעת הקהל והתגובה היהודית בברית - המועצות למלחמת ששת הימים (תיעוד חדש) : דעת הקהל הכללית

מילות המפתח: מלחמת ששת הימים, ברית המועצות, דעת קהל
במאמר נבחנות התגובות של דעת הקהל הכללית ושל היהודים בברית המועצות למלחמת ששת הימים. מבדיקת המקורות עולה כי מלחמת ששת הימים נתפסה בעיני רוב האזרחים, לא כעניין של מדיניות חוץ, אלא כמאורע שנוגע לכל אחד מהם ישירות. האמון בכוחו של הצבא הסובייטי התערער ורווחה התחושה שמלחמה עומדת בפתח. /למידע מלא...