מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוסר המקרא
דוד בן גוריון התייחס לתקומת מדינת ישראל כאל מימוש תקווה הגאולה, אך הוא לא חשש למתוח ביקורת על המתרחש במדינת ישראל הצעירה בשנות החמישים. על פי בן גוריון, ייעוד מדינת ישראל אינו רק לאומי אלא גם מוסרי, ועליה לשמש דוגמא לאנושות. כדברי הנביאים, סבר בן גוריון שגורלה של מדינת ישראל יקום ויפול על ההבחנה בין רע לטוב בחיי האזרח הפרטי ובחיי הלאום.  /למידע מלא...

מילות המפתח: דוד (המלך), מסים, תנ"ך. דברים, תרומות ומעשרות
חוק המעשר בדברים י"ד מצווה על האדם לתת 10% מיבולו לעצמו! את המעשר שנתן לעצמו עליו לאכול במקום שבו יבחר ה'. מה התכלית של המס העצמי הזה? החוויה הזו של אכילת המעשר של עצמך במקום שבו יבחר ה' אמורה לגרום לאדם לירוא את ה' לאורך כל הימים. המאמר מציע כי האכילה לפני ה' נועדה לגרום לאדם לחוש תחושת ענווה כלפי הצלחתו החקלאית ולמנוע ממנו תחשובה של גאווה בבחינת "כוחי ועצם ידי". המאמר ממשיך ועוסק בסוגית הסתירה העולה מתיאור המעשר בספר במדבר י"ח לבין תיאור המעשר בספר דברים. על פי ביקורת המקרא מדובר במקורות שונים שכל אחד מהם התייחס למעשרות באופן אחר. חז"ל לעומת זאת קבעו פתרון הרמוניסטי שעל פיו קיימים שני סוגים של מעשרות.  /למידע מלא...

מילות המפתח: ציונות, בן-גוריון, דוד, תנ"ך. אסתר, קיבוץ גלויות
'קיבוץ גלויות' היא אחת המשימות הדחופות שעמדה בפני האבות המייסדים של מדינת ישראל. בלעדיה, הכריז בן גוריון, לא יקום חזון המדינה הריבונית. בדבריו אלו הוא נשען על חזון הנביאים ועל הסכנה שבפירוד עם ישראל כפי שנאמר במגילת אסתר: "מפוזר ומפורד בין העמים". בעיני בן-גוריון, החוט המשולש שלא ינתק בנוי משלושה מרכיבים נצחיים: העם, הארץ והמדינה, וכל פועלו במהלך חייו היה לקשור את קצוות החוט שלא יפרדו.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוסר המקרא, תנ"ך. נביאים אחרונים
דוד בן גוריון תפס את קיומה של ישראל המודרנית כפלא - פלא של עם מנותק ומפוזר שמימש הלכה למעשה "חזון של משוגעים". לפי בן גוריון, תקומת ישראל המודרנית היא האירוע המהפכני ביותר בתולדות העם היהודי מאז כיבושי יהושע בן-נון. חזון המדינה המודרני אינו תלוי בבטחונה, בצבאה או בטכנולוגיה שלה אלא בדמותה המוסרית, על פי חזון אחרית הימים של נביאי ישראל.  /למידע מלא...

אברהם מכונן המונותיאיזם המוסרי

מילות המפתח: מוסר המקרא, מונותיאיזם, אברהם (אבינו)
המאמר מתאר את דרכו הרוחנית ואת דרכו הפיסית של אברהם ומציע כי המונותיאיזם אינה רק עניין תאולוגי אלא גם עניין מוסרי. ההתנתקות של אברהם ממערכת הדת הפוליתאיסטית היא גם התנתקות ממערכת מוסרית מסואבת והרסנית. אברהם הולך לארץ חדשה שהיא ארץ היעד, אבל היא גם ארץ חדשה במובן הרוחני, ובכך היא גם ארץ הייעוד.  /למידע מלא...

מילות המפתח: ציונות, חלוצים וחלוציות, בן-גוריון, דוד, נגב
על-פי בן גוריון, הנגב הוא המקום שבו נולדה האומה העברית: לשם הלך אברהם לראשונה במסעו לארץ כנען ושם החלו המרגלים את מסעם לארץ. בן-גוריון האמין כי הצו המקראי העתיק רלוונטי גם בימי ישראל החדשה ושיש להפנות לנגב את מירב ומיטב הכוחות המדעיים, החינוכיים והחלוציים. /למידע מלא...

מילות המפתח: חנוכה, יום העצמאות, פסח, משיחיות, הכרזת העצמאות, בן-גוריון, דוד
עד לשנת 1948, היו ליהודים בכל רחבי העולם שני חגי חירות: הראשון הוא פסח - חג מדאורייתא, והשני הוא חנוכה - חג מימי הבית השני. אירוע הכרזת העצמאות שהיה האירוע הגואל והמהפכני בתולדות האומה, יצר חג חירות שלישי - הוא יום העצמאות.  /למידע מלא...

וינה שבאוסטריה – בירת אימפריה לשעבר

מילות המפתח: וינה (עיר), עיר בירה, יהודי אוסטריה
על וינה, בירתה של מדינת אוסטריה, הממוקמת על שתי גדותיו של נהר הדנובה. עיר זאת הייתה בעבר בירתה של אימפריית ענק – הקיסרות האוסטרו-הונגרית. כיום וינה היא עיר מודרנית ומפותחת מאוד, וחלקיה הישנים הם חלק בלתי נפרד מן העיר. על עיר היסטורית שהתפתחה לעיר מודרנית. /למידע מלא...