מילות המפתח: פלמ"ח, היסטוריה צבאית, יהודי אוסטריה
על עודד מסר חבר הפלמ"ח שהשתתף בפעולת ליל הגשרים והיה לימים קצין המבצעים של חטיבת הנגב. /למידע מלא...

חלוקת הרשיונות בין ארצות הגולה : גרמניה (ואוסטריה)

מילות המפתח: עלייה חמישית, חוקי נירנברג, יהודי אוסטריה
בין השנים 1933 ועד 1939 הייתה ליהודים מגרמניה עדיפות בחלוקת הרשיונות לעליה לארץ. המאמר מתאר כיצד החלה מדיניות זו וכיצד השפיעו עליה אירועים כמו חוקי נירנברג וסיפוח אוסטריה. /למידע מלא...

מעדותו של ארז אריה על האווירה בוינה אחרי האנשלוס (סיפוח)

מילות המפתח: מלחמת העולם השנייה, אוסטריה, יהודי אוסטריה
אריה ארז, יליד וינה, 1925. בעדותו מתאר ארז אריה את האווירה בוינה אחרי הסיפוח של אוסטריה לגרמניה.  /למידע מלא...

בית חרושת "מן"

מילות המפתח: מפעלי תעשייה, יהודי אוסטריה
תיאור הקמתו של בית החרושת "מן" על ידי משפחת רוקח שעלתה לארץ ישראל מוינה ב-1938. /למידע מלא...

אנה טיכו

מילות המפתח: ציירים, יהודי אוסטריה, טיכו, אנה
על סגנונה הייחודי של אנה טיכו, שגדלה והתחנכה בוינה עד לעלייתה לארץ ישראל ב-1912. הנושא העיקרי של יצירותיה הרי יהודה, הצמחייה והעצים שסביבם.  /למידע מלא...

דורות האמוראים בארץ ישראל

מילות המפתח: תלמוד בבלי, אמוראים
טבלה ובה רשימה של דורות האמוראים בבבל ובארץ ישראל. /למידע מלא...

"שבט ומחוקק" : על דפוסי מנהיגות חדשים בתקופת התלמוד בארץ ישראל ובבבל

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, מנהיגות
המאמר מתאר את ההבדלים שבין ההנהגה בארץ-ישראל לבבל לאחר חורבן בית המקדש השני. למרות הדמיון שבין שני המרכזים – נשיאות וחכמים בא"י וראשות הגולה וחכמי הישיבות בבבל, קיימים כמה הבדלים ביניהם. המאמר מתמקד בהבדלים של רציפות היסטורית, עוד מימי בית המקדש השני, לעומת מוסדות חדשים; מוסד כפול מראשיתו, לעומת התפצלות הדרגתית וכן העברת תפקיד בירושה, לעומת מינוי ע"פ כישורים בלבד. /למידע מלא...

קשרי ארץ ישראל ובבל במיפנה תקופת התנאים והאמוראים

מילות המפתח: תנאים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, אמוראים, יהדות בבל
המאמר מתמקד ביחסי הקהילות היהודיות בא"י ובבבל בסוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים. לטענת המחבר, בתקופה זו עולה מעמדה של קהילת בבל בהנהגת האומה, אך עדיין היא כפופה לקהילת ארץ ישראל. כפיפות זו באה לידי ביטוי בהפניית שאלות לחכמי א"י מאזורים הגובלים בבבל לא"י. קשרי קהילת א"י ובבל באים לידי ביטוי גם בתופעת ה'נחותי' - חכמים שהעבירו מסורות מא"י לבבל. המחבר מזהה את פעילותם במיוחד בימי ר' יוחנן וריש לקיש, פעילות שפסקה במשך תקופת האמוראים. כמו כן מתחקה המחבר אחר דמותו של רבי יהודה הנשיא שהוקיר את גלות בבל וזכה להערכה רבה בפזורה היהודית הסמוכה.  /למידע מלא...