|
שם כולל לכל החוקים, הדינים והמצוות שביהדות. מקורה של המילה "הֲלָכָה" כנראה במילה "הליכה", שפירושה גם דרך חיים ומנהגים. ההלכה היהודית כוללת את כל החוקים והמצוות הנוגעים לאורח החיים היהודי.
ההלכה מבוססת על התורה שבכתב ועל התורה שבעל-פה. התורה שבכתב כוללת את ספרי התורה שבתנ"ך; התורה שבעל-פה היא ביאור והרחבה לתורה שבתנ"ך, ועל-פי המסורת היא נמסרה תחילה בעל-פה, ולא בכתב, מדור לדור. כאשר התרבו מאוד דברי התורה שבעל-פה, והיה חשש שישכחו אותם - החלו להעלות אותם על הכתב. וכך נוצרו ספרי המשנה והתלמוד במאות 2 - 5 לספירה.
התלמוד, הכולל את דברי המשנה, שימש בסיס לספרי ההלכה, שהנפוץ ביותר בהם הוא שולחן ערוך. לספר הלכה זה קדמו ספרים אחרים, ובהם משנה תורה שכתב רמב"ם במאה ה- 12.
התורה שבעל-פה מסבירה ומפרשת את החוקים והמצוות שבתורה, לדוגמה - סוכה בחג סוכות. בתורה כתוב: "בסֻכֹּת תשבו שבעת ימים" (ויקרא פרק כג פס' מב). אבל בתורה לא מפורט מהי סוכה, איך צריך לבנות אותה, ממה בונים סוכה ועוד. כל הפרטים האלה מופיעים בספרי ההלכה. ויש בהלכה גם חוקים ודינים הנוגעים לאירועים ולעניינים שכלל לא מופיעים בתורה. לדוגמה - חג החנוכה. החג אינו מוזכר בספרי התורה משום שהוא נקבע לזכר אירועים שקרו כאלף שנה אחר- כך (במאה ה- 2 לפני הספירה), ולכן הדינים והמנהגים של חג החנוכה, ובהם הדלקת נרות חנוכה, נמצאים רק בספרי ההלכה.
מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
|
