הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > שירה > שירה עברית > אישים


שאול טשרניחובסקי
מחברת: דינה ציונית


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
חזרה3

שאול טשרניחובסקי הוא משורר עברי, נולד ב- 1875 ונפטר ב- 1943.

תולדות חיים

טשרניחובסקי נולד בכפר מיכאילובקה שבחצי האי קרים (רוסיה) בשנת 1875. אביו שהיה חובב ציון ויהודי מסורתי, אשר העניק לבנו חינוך יהודי בחדר מתוקן. בחדר למד טשרניחובסקי הילד עברית וחומש, אך בגיל 10 עבר לבית ספר רוסי ומאז נחשף לתרבות הרוסית ולתרבות העולם.

טשרניחובסקי הרבה לכתוב ברוב שנות חייו. פעולתו הספרותית הייתה ענפה וניתן להבחין בחמש תקופות בחייו של המשורר, על פי מקום ישיבתו באותם ימים. ישיבתו במקומות שונים חשפה אותו להשפעות חוץ-ספרותיות ולאירועים היסטוריים:
תקופה ראשונה - באודיסה 1890-1899
תקופה שנייה - בהידלברג ולוזאן 1899-1906
תקופה שלישית - ברוסיה 1906-1922
תקופה רביעית - בברלין 1923-1931
תקופה חמישית - ארץ ישראל 1931-1943

תקופת אודסה (1890-1899): בהיותו בן 14 הגיע לאודסה אל בית הספר היהודי למסחר ואחר כך לבית הספר התיכון ממשלתי למסחר. בתום לימודיו התיכוניים ניסה להתקבל לאוניברסיטה ולא עלה בידו. בתקופה זו רכש ידע בשפות רבות: צרפתית, אנגלית, גרמנית, לטינית ויוונית. ידיעתו את שפות העולם הכשירה אותו בעבודת התרגום של יצירות קלאסיות לעברית.

תקופת הידלברג-לוזאן (1899-1906): טשרניחובסקי יצא ללמוד רפואה ובמשך שש שנים שקד על לימודיו בגרמניה ובשוויץ. בתקופה זו נשא אישה (לא יהודייה) ובהידלברג נולדה ביתו היחידה. בלוזאן סיים את לימודי הרפואה ובשנת 1906 קיבל את התואר דוקטור לרפואה. בשנים אלו פורסמו ספריו – "חזיונות ומנגינות ב'" והחלק הראשון של "שירים".

תקופת רוסיה (1906-1922): בתום לימודיו חזר לרוסיה והתקשה למצוא עבודה, מכיוון שלא הייתה בידו הסמכה של אוניברסיטה רוסית. בחיפוש אחר מקום פרנסה נדד ממקום למקום. רק בשנת 1910 משקיבל הסמכה של אוניברסיטה רוסית התיישב בפטרבורג ועבד כרופא צבאי. הוא זכה לשבחים ולאותות הצטיינות.

תקופת ברלין (1923-1931): במהלך ניסיונותיו הכושלים של טשרניחובסקי למצוא לעצמו עבודה בארץ ישראל כרופא, כדי לשבת בה ישיבת קבע, נאלץ לשבת בברלין כתשע שנים. שנים אלו היו שנים של דלות כלכלית. בשנת 1925 ביקר בארץ לרגל יסוד מגן דוד אדום יהודי - עולמי, אולם שוב לא הצליח להשיג לעצמו משרה.

תקופת ארץ ישראל (1931-1943): בשנת 1931 עלה לארץ כאשר הוזמן לערוך את "ספר המונחים לרפואה ולמדעי הטבע". מאז השתקע בארץ. בתחילה בתל אביב בה שימש רופא בתי הספר של ילדי העיר, ואחר כך בירושלים. בארץ נקשר שמו להוצאת שוקן שפרסמה את קבציו.
טשרניחובסקי היה פעיל בארץ בתחום הציבורי. הוא נבחר לנציג הקלוב פא"ן בועדות בעולם.

יצירתו

תקופת אודסה (1890-1899): בשנת 1892 החל לפרסם את שיריו הראשונים בעברית בכתבי עת עבריים. בשנת 1892 יצא לאור ספרו הראשון "חזיונות ומנגינות א'". טשרניחובסקי שקד להכניס לשירה העברית המתחדשת מגוון רחב של תבניות קלאסיות שלא היו נהוגות עד כה בשפה העברית. ביצירותיו מתקופה זו הוא עשה שימוש בתבניות האלגיה, הבלדה, הסונטה והאידיליה, תוך הקפדה על עושר לשוני ועל תבניות משקל.

מתוך "בליל זה ליל אופל", נכתב באודיסה, 1805

"בליל זה אופל, ליל חשכת – תהום
זרו לו סהר ונגוהות,
כענקי בלהות מתנשאות ברום
שיטות- השדרה הגבוהות."

תקופת הידלברג-לוזאן (1899-1906): טשרניחובסקי כתב בתקופה זו את מיטב הפואמות והאידיליות הידועות בספרות העברית: "בין המצרים", "ברוך ממגנצה", "לביבות", "ברית מילה" ו"כחום היום". יצירותיו ידועות בשילוב שבין המורשת והמסורת היהודית לבין אידיאל היופי ההלני.

מתוך "מחזיונות נביא- השקר", נכתב בהידלברג

"ולנביאים כה אמר אלוהים אלוהי:
אמרתם: נבאנו לאמת-
והיה הזרע שרעתם לסס,
ואכל את עמי עד תמס."

תקופת רוסיה (1906-1922): בשנת 1922, בשל תנאי קיום קשים, נאלץ לעזוב את רוסיה. למרות זאת המשיך ביצירתו הספרותית ובאותה תקופה הרבה לתרגם את מיטב יצירות העולם, תוך הקפדה על המשמעות המילולית ועל אמצעי אומנותיים כגון משקל, מצלול ודרכי עיצוב. טשרניחובסקי דאג להעשיר את הספרות העברית בתחום השירה העממית, המיתולוגיה היוונית, הדרמה והליריקה. בין תרגומיו נמנים: תרגום "האיליאדה" ו"האודיסאה" להומרוס, "אדיפוס המלך" לסופוקלס, "עלילות גילגמש", יצירות של גֶתֶה ("רינקה שועל"), יצירות של מולייר ("החולה המדומה") ושל שייקספיר ("מקבת").

מתוך "מנגינה לי", נכתב במינסק ,1916

"מנגינה לי ומנגינה לי מימים שמכבר,
ממדבר ים, מקרן אור, ממחזות על נהר כבר,
הדוקת אש ורטובת גיל ורבתי איל
שטפתני זו. מהבהבת בי: עלה, וצלח ופעל!"

תקופת ברלין (1923-1931): באותם שנים כתב טשרניחובסקי את קובץ שירי הילדים שלו "החליל" וכן, את המחזה "בר כוכבא". כמו כן כתב גם את שיריו הציונים הנלהבים "וצדקתם הבנים הצעירים" ואת שירו המפורסם "אומרים ישנה ארץ" שזכה לעיבוד וללחן.

מתוך "אומרים ישנה ארץ"

"אומרים: ישנה ארץ,
ארץ שכורת שמש---
איה אותה ארץ,
איפה אותה שמש?"

בתקופה זו כונסו כל כתביו בעשרה כרכים, על פי החלטת הוועד הפועל הציוני, כאות הוקרה על פעילותו והשפעתו בתנועת התחייה הלאומית.

מתוך "הפעמונים", נכתב בברלין, 1925

"אל רעם פעמונים-קול קורא לדם.
בם -בם! בם- בם!
הבקעה העיר! הידמקים
הכריעו לטבח הקהילה – העם
נשא הביזה בשקים."

תקופת ארץ ישראל (1931-1943): עם עלייתו לארץ דבק טשרניחובסקי בשפה העברית וסרב ליצור בשפה אחרת. עם עלייתו ארצה ניכרת תקופת מה של שקט ספרותי עד להסתגלותו לכללי השפה החדשים. הוא עבר מכתיבה בהגייה אשכנזית לכתיבה בהגייה ספרדית. יצירתו האפית הגדולה "עמא דדהבא" נכתבה על פי כללים אלה.

מתוך "בוכים התנים...", נכתב בתל אביב, 1934

"הסכת ושמע! במחשכים בגנים
מיליל ובוכה אחד התנים.

בוכה , בכיה- יתומה... מסביב
אופל- אפלות, אין קשב, אין שביב."

טשרניחובסקי כתב כבר בראשית דרכו שירים על ארץ ישראל. השיר "חיים חדשים" נכתב באודיסה ב- 1892. שיר זה ושירים אחרים בתקופת אודיסה נכתבו בסגנון מסורתי נאמן לשירת "חובבי ציון", שירים סנטימנטליים בהם מובע חלום.

בספרו הראשון כתב טשרניחובסקי ארבעה שירים הנוגעים בארץ ישראל: "שיר ערש", "חיים חדשים", "על קברי" ו"בין השמשות". אלו הם שירים לאומיים בהם מתלכדים ציורי הטבע עם תקוות האומה. המשורר מביע את תקוותו שהאומה תחדש נעוריה על אדמתה ההיסטורית ותשוב אל הטבע.

באידיליות שלו מתאר טשרניחובסקי באהדה ובהומור את ההווי היהודי הגלותי-מסורתי. ב"ברית מילה", "כחום היום" וב"לביבות". אך מתחת לפני השטח נשמעת נימת ביקורת כלפי התרבות היהודית, הגלותית והמסורת הכובלת. טשרניחובסקי כותב "זקן העם - אלוהיו זקן עמו".

מתוך האידיליה "לביבות":

"אכן בוקר, שאין דוגמתו רבים , אז היה
וראשון בחדשי האביב, הנאוה על שדמות אוקרינה,
שדמות וערבות נרחבות כים!- ומי זה הראשון,
ראשון לכל, אשר ראה את חמדת הבוקר הרענן,"

בקובץ השירים השלישי "שירים" מציג טשרניחובסקי דמות אדם יהודי גיבור "ברוך ממגנצה" (1902) יהודי שגורלו מייצג את הטרגדיות של העם היהודי. אך גם יהודי שאינו רואה בייסורי הגלות ובסבל השעבוד דין גזור משמים, אין הוא מקבל את צדקת הדין והייסורים באהבה. היהודי החדש נוסח "ברוך ממגנצה" אינו רוצה לראות בכל הפורענות הבאה עליו ולשתוק. הוא פועל באלימות ושורף.
קובץ שיריו האחרון "כוכבי שמים רחוקים" פורסם לאחר מותו.

אתר העוסק בשאול טשרניחובסקי: http://www.tau.ac.il/humanities/jewishstudies/canfi.html

ביבליוגרפיה:
כותר: שאול טשרניחובסקי
מחברת: ציונית, דינה
שם  הפרסום מקורי: נשות ואנשי ספרות ושירה
מחברת: ציונית, דינה
תאריך: 2003
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית