הסדרי נגישות



מידות ומשקלות במקרא
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

מערכת מוסכמת ומקובלת של מידות לצורך קניה ומכירה של חומרים חפצים ושטחים, בנייה, חלוקת אדמות.

המידות הראשונות היו טבעיות: כף יד, אורך אמה, נעל, צעד, ימי הליכה וכלים פשוטים.

המידות והמשקלות שבמקרא מבוססים ברובם על מידות ומשקלות שהיו מקובלים בעמים אחרים, וכן גם שמותיהם:

מידות מסופוטמיות: כור, חומר, סאה, קב, קנה, שקל;

מידות מצריות: איפה, הין;

מידות כנעניות: חומר, לתך, כיכר.

מידות האורך: אמה (כארבעים וחמישה ס"מ), זרת (כחצי אמה), אצבע (כשני ס"מ), טפח (כרוחב 4 אצבעות) – מקורם באברי הגוף אך נקבעו להן ערכים מדוייקים, וקנה (6 אמות).

אומדן גס נקבע לפי מטחווי קשת, כברת ארץ, מספר ימי הליכה.

יחידות אורך קטנות, לפי כלים: חוט, חבל, חבל מידה, קו מידה, פתיל פשתים, קנה מידה, גומד (כאורך חרב).

מידות הנפח: מידות קטנות, לפי אברי הגוף – קומץ, חופן, חופניים;

לפי כלי קיבול – עומר (אלומת שיבולים), נבל (ליין).

מידות היבש: חומר (כ- 220 ליטר), לתך (כ- 110 ליטר), איפה (כ- 22 ליטר), סאה (כ- 7.5 ליטר), עומר/עשרון (כ- 2.2 ליטר), קב (כ- 1.2 ליטר).

מידות הלח: כור (כ- 220 ליטר), בת (כ- 22 ליטר), הין (כ- 3.6 ליטר), לוג (0.3 ליטר).

חומר וכור הם אותו שיעור, וכן איפה ובת, עומר ועשרון.

מידות השטח: צמד – שטח שזוג שוורים חורשים ביום, כארבעה דונם;

לפי כמות הזרעים שזורעים בשטח: בית שדה, בית רובע הקב, בית סאה, בית כור וכו'; לפי אמות, לעיתים בתוספת התואר רבוע.

משקלות: השקילה בדרך כלל באבן, ולכן המשקולת נקראת אבן, אך ישנן גם משקלות יצוקות מתכת.

המקרא מזכיר 7 משקלות: כיכר, מנה (60 מנה=כיכר), שקל (3000 או 3600 שקל = כיכר), בקע (6000 או 7200 בקע = כיכר), גירה (60000 או 72000 גירה = כיכר. או: 20 גירה = שקל), פים וקשיטה.

 


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא