|
 |
 |
 |
חזרה3 |
חיפה היא עיר נמל. זוהי העיר השלישית בגודלה בישראל, והגדולה בערי צפון הארץ. היא משתרעת על פני כ- 52,000 דונם מפסקת הכרמל ועד לחוף הים התיכון, ומתגוררים בה כ- 255,000 תושבים. חיפה היא העיר המרכזית של מטרופולין חיפה המשתרעת עד נהריה בצפון, מגדל העמק במזרח וטירת כרמל בדרום, והיא משמשת כמרכז ראשי של תעסוקה, מסחר ושירותים לכל אזור הצפון. מהו מערך שימושי הקרקע של עיר זאת, וכיצד הוא התפתח?
 |
עיצוב מערך שימושי הקרקע בחיפה |
חיפה היא עיר צעירה יחסית. עיקר התפתחותה התרחש במהלך המאה העשרים והיא התפתחה על פי עקרונות תכנון מודרניים. הגורמים העיקריים שעיצבו את מערך שימושי הקרקע של חיפה הם:
* המבנה הטופוגרפי של העיר. חיפה היא עיר הררית, ובהשפעת הטופוגרפיה שלה התפתחו בה 3 חלקים עיקריים: "העיר התחתית", הנמצאת במישור שבין הכרמל לים; "הדר הכרמל", הנמצא על מורדות הכרמל; ו"הכרמל", שהוא האזור הגבוה ביותר בעיר ונמצא בגובה כ- 300 מ'. הטופוגרפיה של העיר השפיעה על מיקומם של שימושי הקרקע השונים, ולדוגמה: מפעלי התעשייה, הזקוקים לשטח מישורי, ממוקמים באזור המפרץ המישורי, והמדרונות התלולים והערוצים הותירו בה שטחים פתוחים רבים.
* האוכלוסייה המגוונת של העיר. מרבית תושבי חיפה הם יהודים, ומיעוטם ערבים – נוצרים ומוסלמים. קבוצות האוכלוסייה השונות התגוררו באזורי מגורים נפרדים ואף פיתחו בהם מרכזי מסחר עצמאיים.
* התכנון העירוני. התכנון של חיפה, ראשיתו בתקופה שבה שלטה בריטניה על מדינות רבות באזור, ובכללן ארץ ישראל (1917-1948). הבריטים, שנזקקו לנמל שיקשר את המזרח התיכון עם בריטניה, הקימו בחיפה נמל מודרני והפכו את העיר לשער כניסה חשוב לאזור כולו. רבים משימושי הקרקע בעיר, כגון הנמל, בתי הזיקוק, ואזור התעשייה במפרץ חיפה – נקבעו באותה תקופה, והם משמשים לאותן מטרות עד היום.
|
הנמל ואזורי התחבורה |
התחבורה, ובייחוד הנמל, תופסים בחיפה שטח ניכר. הנמל נמצא במפרץ טבעי מוגן והוא משתרע לאורך קו החוף ותופס חלק מן העיר התחתית. בכלכלתה של העיר, הנמל מהווה גורם מרכזי. ראשית התפתחותו קשורה לתנאי המיקום שלו: שליטתה של בריטניה על חלקים נרחבים מן המזרח התיכון הפכה את האזור לעורף הכלכלי של העיר – סחורות שונות מן האזור יוצאו דרכו לבריטניה ולשאר מדינות העולם. בעיקר הייתה גדולה חשיבותו של הנפט, שהגיע בצינורות מעיראק וזוקק בבתי הזיקוק שנבנו ליד הנמל. כדי להרחיב את רצועת החוף, שהייתה צרה מאוד, יובשו חלקים מהים ועליהם הוקמו מתקני הנמל וכן חלק מן העיר התחתית.
עם קום המדינה ובעקבות השינויים הפוליטיים שהתרחשו באזור – נותק הקשר בין ישראל למדינות ערב, הופסקה הזרמת הנפט מעיראק, ונמל חיפה הפסיק לשמש שער כניסה למזרח התיכון. עם זאת הוא המשיך לשמש כנמל הראשי של מדינת ישראל, ועד להקמתו של נמל אשדוד הוא היה הנמל היחיד של ישראל. אלפי העולים שהגיעו לארץ בשנותיה הראשונות עברו דרכו, ומרבית היבוא והיצוא של המדינה התבצעו באמצעותו. כיום משמש נמל חיפה בעיקר להעברת סחורות. בעשרות השנים האחרונות התרחשו בנמל תהליכי מודרניזציה רבים, לדוגמה: בעבר נארזה הסחורה בארגזים והפריקה והטעינה נעשו בידי סבלים, ואילו כיום הסחורה נארזת במכולות והפריקה והטעינה מתבצעות על ידי מנופים משוכללים.
ככל שגדל היקף הפעילות בנמל, כן התרחב השטח שתופסים מתקניו. עם הזמן, לצד הנמל הראשי הוקם בשפך נחל הקישון נמל נפט, שאליו מגיעות מכליות הנושאות נפט המועבר אל בתי הזיקוק. חשיבותו של הנמל אינה רק בשטח הנרחב שהוא תופס אלא גם בהשפעתו על שימושי קרקע אחרים בעיר, כגון אזורי המשרדים והמסחר שהתפתחו בעיר התחתית, ואזור התעשייה הנרחב שהתפתח במפרץ.
חיפה היא גם צומת תחבורה לתנועה בין-עירונית בתוך מדינת ישראל – רשת של כבישים ומסילות ברזל מחברת אותה אל שאר חלקי הארץ. התוואי של מערכת התחבורה נקבע עוד לפני הקמת המדינה, כאשר חיפה שימשה כצומת תחבורה חשוב במזרח התיכון, ומאז ממוקמים בה משרדיה הראשיים של חברת הרכבות ובתי המלאכה שבהם עוסקים בתחזוקת הרכבות. בעיר התחתית נמצאות שתי תחנות הרכבת של חיפה ותחנת האוטובוסים המרכזית שלה, ובאזור המפרץ מצוי שדה התעופה שלה.
לטופוגרפיה ההררית יש השפעה רבה על מערכת התחבורה של חיפה: רבים מן הכבישים בעיר תלולים ומפותלים, ויש קושי לחבר בין חלקיה השונים. כדי לחבר בין העיר התחתית למעלה הכרמל נבנתה בחיפה רכבת תחתית הנקראת "כרמלית", אך השפעתה על התנועה בעיר מועטה. כיום הולכת ונבנית בתוך רכס הכרמל מנהרה שתקל על בעיות התחבורה בעיר ותשפר את הקשר בין חלקיה השונים. להקמת מנהרה זאת, כמו להקמת מערכות תחבורה אחרות בעיר הררית, נדרשות השקעות מרובות.
|
אזורי התעשייה |
במפרץ חיפה נמצא אזור התעשייה הגדול ביותר בישראל, ובו בעיקר תעשייה כבדה – בתי הזיקוק, מפעלים לדשנים ולכימיקלים ועוד. רבים מן המפעלים מבוססים על הנפט ומוצריו. אזור התעשייה התפתח במקום זה בזכות הנמל, שדרכו מייבאים חומרי גלם ומייצאים מוצרים, ובזכות השטח המישורי הדרוש לתעשייה והמצוי שם.
מפעלי התעשייה הרבים המצויים בעיר מהווים מקור פרנסה לרבים מתושבי העיר ומקור הכנסה חשוב לעירייה, אך הם מייצרים פסולת תעשייתית המזהמת את הסביבה: הגזים הרעילים הנפלטים מן המפעלים מזהמים את האוויר, ופסולת התעשייה שהוזרמה במשך שנים רבות לנחל הקישון זיהמה קשות את הנחל ואת הים. בשנים האחרונות ננקטו בעיר פעולות שונות להפחתת הזיהום, הגורם סבל רב לתושבים.
מאז שנות ה- 70 משתנה אופיה של התעשייה בחיפה – יותר ויותר מפעלים הם עתירי ידע. בכניסה הדרומית של העיר הוקם אזור תעשייה חדש בשם מת"ם – מרכז תעשיות המדע. זהו אזור של תעשיות עתירות ידע וטכנולוגיה, הנעזרות בידע ובמומחים מהטכניון (בית הספר הגבוה לטכנולוגיה השוכן בעיר). אזור תעשייה זה שונה לחלוטין מאזור התעשייה הכבדה שבמפרץ: המפעלים, אשר אינם מייצרים מיטרדים סביבתיים, שוכנים בבניינים מודרניים ומטופחים, ומאמצים רבים מוקדשים ליצירת סביבה נעימה ואסתטית לעבודה במקום.
|
מרכז העסקים |
לחיפה יש שני מרכזי עסקים ראשיים. הוותיק שבהם נמצא בעיר התחתית, סמוך לנמל. במע"ר זה התפתחו עסקים רבים הקשורים לפעילות הנמל: חברות יבוא ויצוא, חברות נסיעות, חברות ביטוח ועוד. עם ירידת חשיבותו של נמל חיפה (בעקבות הקמתו של נמל אשדוד), הצטמצמה הפעילות המשרדית והמסחרית שהייתה קשורה לנמל, והפעילות במע"ר זה הלכה ופחתה. בשנים האחרונות האזור נמצא בתהליכי שיקום ושינוי , והולכים ומוקמים בו בנייני משרדים מודרניים.
המע"ר השני התפתח באזור הדר הכרמל. ראשיתו עוד לפני קום המדינה, עם גידולן של השכונות היהודיות בעיר. במהלך השנים התרחב מע"ר זה והוא משמש כמרכז המסחר והבידור של חיפה. עוד מצויים בו מוסדות ציבור חשובים ובהם בית המשפט, בניין העירייה ומועצת הפועלים, וכן משרדים רבים.
בשנים האחרונות מתפתח בחיפה מע"ר נוסף באזור המפרץ, לאורך הכביש המחבר את העיר עם הקריות. מע"ר זה הוא בעיקר מרכז מסחרי ובו קניונים רבים. יתרונותיו בכך שהוא ממוקם לצד צירי תנועה ראשיים, מצויים בו מקומות חניה רבים, והוא נמצא בקירבת יישובים רבים בתחומי המטרופולין. כל אלה מושכים אליו תנועת קונים גדולה.
בנוסף על שני המע"רים התפתחו בעיר כמה מרכזי מסחר משניים – מרכז הכרמל, מרכז זיו, מרכז חורב ועוד.
|
אזורי המגורים |
אזורי המגורים בחיפה נמצאים בכל אחד משלושת החלקים השונים של העיר, ועל פי רוב, ככל שהשכונה מצויה במקום גבוה יותר כן רמת המגורים בה גבוהה יותר:
* בעיר התחתית מצויות שכונות רבות שבתיהן התבלו במהלך השנים. חלק מן השכונות הללו נמצאות כיום בתהליך שיקום, ואחרות משנות את ייעודן והופכות מאזורי מגורים לאזורים של משרדים מודרניים.
* הדר הכרמל היה בעבר אזור מגורים ברמה בינונית עד גבוהה. במרוצת השנים, חלק מן האוכלוסיה עזבה את המקום כתוצאה מהתפתחותו של המע"ר, ובתי מגורים רבים החלו לשמש לצורכי מסחר ומשרדים. עם הזמן אוכלוסיית האזור הלכה והזדקנה, הבתים הלכו והתבלו, ומחירי הדיור במקום ירדו. מאז תחילת שנות ה- 90 החל האזור לשמש יעד לאוכלוסייה בעלת אמצעים מועטים, ובעיקר לעולים חדשים ממדינות חבר העמים.
* על הכרמל, אזור הטובל בחורש ואשר נשקף ממנו נוף מרהיב, רבים מאזורי המגורים מאופיינים ברמה גבוהה.
באזור זה חלק מהבתים הם צמודי קרקע, וחלקם בתי קומות. שכונות המגורים שעל הכרמל נבנו בהתאם למבנה ההררי של העיר: רבים מן המבנים בנויים במדורג בכמה מפלסים, והבנייה מתרכזת לאורך השלוחות ההרריות כך שהוואדיות המצויים ביניהם נותרים לא בנויים והם משמשים כריאות ירוקות. כך נוצר מבנה המזכיר בצורתו אצבעות – שכונות מבודדות ללא רצף בנוי, המתחברות זו לזו באמצעות ציר תחבורה ראשי העובר על קו פרשת המים שבראש ההר. מבנה מפוזר זה של שכונות המגורים בכרמל, והקושי לבנות במדרון ההררי, מקשים על הנחת קווי תשתית רצופים, ועובדה זאת מייקרת את הוצאות הבנייה באזור מגורים זה.
ואף על פי כן, באזור הכרמל מצויות עתודות הקרקע העיקריות של חיפה, ובשנים האחרונות מתרחשת שם תנופת בנייה גדולה.
מאחר שחיפה היא עיר חדשה יחסית, אין בה מבנים ואזורים רבים המיועדים לשימור. אחת מתכניות השימור הגדולות מתבצעת במושבה הגרמנית. זוהי אחת משכונותיה הראשונות של העיר, שהוקמה במאה ה- 19 על ידי קבוצת נוצרים גרמנים, ה"טמפלרים".
|
מוסדות ציבור שטחים פתוחים |
בחיפה מצויים מוסדות ציבור שונים: מוסדות אקדמיים כדוגמת הטכניון, אוניברסיטת חיפה והמכון לחקר הימים והאגמים; מוסדות תרבות כדוגמת מוזיאון המדע והמוזיאון הימי; משרדי מינהל כגון בניין העירייה ומשרדי הממשלה; ובתי תפילה המשרתים את בני הדתות השונות בעיר – בתי כנסת, מסגדים, כנסיות ואף מקדש.
יחסית לשאר עריה הגדולות של ישראל, חיפה התברכה בשטחים פתוחים רבים. בולטים במיוחד שטחי החורש הנרחבים בוואדיות שבין השכונות. אלה השתמרו בזכות המבנה הטופוגרפי המקשה על הבנייה, ובעזרת חוק עירוני המגביל את הבנייה בוואדיות. ואולם יזמים רבים מעוניינים לבנות בשטחים הללו, ובמקומות שונים אפשר להבחין בתופעת "זחילה" של שטחים בנויים לעבר הריאות הירוקות של העיר. שטח פתוח נוסף הוא רצועת החוף של העיר, אלא שמרביתה תפוסה על ידי הנמל ובסיסים צבאיים. בשנים האחרונות הועלו תכניות לבנייה ברצועת החוף של העיר. חלקן בוצעו, אך הן מעוררות התנגדות ציבורית גדולה המכריחה את העירייה ואת המתכננים לנהוג זהירות בתכנונו של אזור רגיש זה.
***
חיפה היא עיר בעלת נתונים טובים להתפתחות כלכלית וחברתית, שכן היא מציעה מיגוון רחב של אפשרויות בתחומים שונים: יש לה נמל גדול, תעשייה מפותחת, קבוצות אוכלוסייה שונות, אזורי המגורים בכתה רמות ועוד. כל אלה מצויים בעיר שיש בה חיבור לא שגרתי בין הר ומישור, יבשה וים, ירק ומים, המעניקים לה יופי ייחודי ואפשרויות לפיתוח התיירות. ואולם דמותה של חיפה בעתיד מותנית בתכנון זהיר, המשמר את משאבי הטבע של העיר ומצמצם את המפגעים הסביבתיים שהתעשייה מייצרת.
| ביבליוגרפיה: | ||||||||||||||
|
|
|
חזרה3 |
 |
הדפסה | ||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. | |||||||
|
|||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. |