|
 |
 |
 |
חזרה3 |
שמורת טבע החולה היא פנינת טבע יחידה במינה, שבעברה שזור סיפר מרתק על המפעל הציוני, ייבוש הביצות בארץ ישראל בשנות ה- 50, וכשלונו של האדם לעמוד מול הטבע. שם כיום משמשת השמורה, הודות לאנשי רשות הטבע והגנים, בית גידול ותחנת מעבר ללמעלה מ- 200 מיני ציפורים, ואתר אטרקטיבי לחונני טבע ונוף.
שמורת החולה, המשתרעת על שטח של 3,200 דונם מייצגת עולם שכמעט נעלם מנופי ארצנו. בתוך שטח מצומצם יחסית מצויים בתי גידול רבים לבעלי חיים שונים, בתוכם יונקים, דגים, דו-חיים ושפע של ציפורים. לחלק מבעלי החיים משמשת השמורה בית קבוע ולאחרים נקודת עצירה בדרך הארוכה מאירופה ואסיה אל אפריקה ובחזרה. השמורה היא חלק מעמק החולה.
אורכו של העמק כ- 25 ק"מ ורוחבו נע בין 6 ל- 8 ק"מ. העמק תחום ממזרח - על ידי רמת הגולן, ממערב נמצא רכס הרי נפתלי, מצפון -ההרמון ומדרום - גוש כורזים, אשר נוצר על ידי בזלת, שגלשה מרמת הגולן וניתקה את העמק מן הכנרת. גבולות אלו הפכו את העמק למעין "אמבטיה גדולה" המנקזת לתוכה מקורות מים רבים ומפלס המים בה השתנה משנה לשנה.
 |
ביצת כבול ויתוש קטלני |
עד לפני כ- 50 שנה השתרעה במרכז העמק ביצה (על שטח של כ- 50,000 דונם) ואילו בדרום העמק היה אגם (על שטח של כ- 13,000 דונם). הביצה והאגם היוו מקום נפלא וייחודי מאין כמותו לבעלי חיים ולצומח, אך גרמו בעיות לאדם. מתיאורו של הכומר החוקר הנרי בייקר טריסטראם, ניתן לדמיין את האזור בעבר: "הביצה כולה מצוינת כבלתי חדירה ואכן כזאת היא באמת. בשום מקום אחר בעולם לא ראיתי ביצה כה נרחבת ושכה קשה לחדור לתוכה. תחילה אתה נכנס למי רקק רגילים עד שהם מגיעים לברכיך, ולאחר שעברת מיל אחד, אתה מגיע לחגורת ביצה עמוקה יותר, שבה משגשג הנופר הצהוב. אחר זו חגורת קנים גבוהים, המים הפנויים מהם מכוסים נימפאות לבנות, ומאחוריהן שוב יער בלתי חדיר של פפירוס... הפולש שרגלו תמעד משורשי הפפירוס, ישקע עד מעל ראשו בבוץ כבול מחניק. בזבזנו זמן רב בניסיוננו לחדור לשטח הזה ולבסוף ויתרנו..." (1864).
בתיאור צבעוני זה של הביצות לא מוזכר יתוש האנופלס, היתוש הקטלני אשר פגע ביושבי העמק, כאשר הפיץ בעקיצותיו את מחלת המלריה הקשה. בכפר מלאחה אשר ישב על גדות הביצה, לא זכה להגיע ולו ילד אחד לגיל שנתיים בין השנים 1930 ל- 1940. בשנות ה- 40 של אותה מאה החל המאבק למיגור היתוש ומחלת המלריה, בתחילה בעזרת נפט ומאוחר יותר ב- 1945, הביא דר' מר מראש פינה את החומר המוכר בשמו: די.די.טי. ותרופות יעילות יותר לטיפול במחלה. בסוף שנות ה- 40 מוגרה המחלה. ולמרות שבעיית המלריה נפתרה, החל באותם ימים המפעל הציוני הגדול ביותר, לקרום עוד וגידים.
|
מחליטים לייבש את החולה |
באותם ימים הכריזה הציונות על מפעל ייבוש החולה: "בשורה חדשה ומעודדת מנסרת עתה בחלל עולמנו: עמק החולה על אדמתו הפורייה במידה יוצאת מן הכלל ועל אוצרות מימיו העצומים והכבירים עומד להיגאל אף הוא. רכושנו הלאומי בקרקע כמעט שיו - כפל ובבת אחת יגדל בשטח ענקי שכולו אדמת משקה..." ("הידעת את הארץ" תרפ"ו. ברסלבסקי).
פרויקט ייבוש החולה בהנהלת הקרן הקיימת לישראל יצא לדרך ב- 1951. מטרותיו היו גאולת קרקע לבניית יישובים, לאד - מות חקלאיות ולסלילת כביש בעמק, התגברות על המלריה (אשר כאמור כבר מוגרה עד תחילת העבודה), חיסכון רב במים, אשר התאדו מאגן ניקוז גדול זה ולא היו ברי שימוש, וכמו כן הועלו רעיונות רבים לניצול אדמות הכבול לייצור גז טבעי, חומרי זיבול ודישון ואפילו נפט!
|
לוגיסטיקה לא פשוטה |
מאות עולים חדשים הועסקו בפרויקט הציוני אשר נתקל בקשיים מרובים. הכלים החקלאיים אשר הושכרו לקק"ל על מנת לחפור תעלות, נשברו לא פעם ובעליהם סירבו לשוב לעבודה, עד אשר הוציא בן גוריון, ראש הממשלה דאז, צו המחייבם להמשיך לעבוד. בזמן העבודה סבלו הפועלים מירי מן הגבול הסורי וקצב העבודה היה איטי מהמתוכנן. לכשנפרץ פקק הבזלת (באזור "גשר הפקק") על מנת לנקז את המים אל הכנרת, נסתמו התעלות עד מהרה והיה צורך לשוב ולהעמיקן.
הייבוש הושלם לאחר שבע שנות עבודה ועלותו נאמדה בכשמונה מיליון לירות (עשרים ושניים מיליוני דולרים).
|
שמורת הטבע הראשונה |
במהלך הייבוש קמה קבוצת אנשים, ביניהם מדענים וחוקרים, אשר גרסה כי יש להשאיר חלק מנוף הביצה לטובת בעלי החיים והצומח, על מנת שלא ייעלמו מנופי הארץ ומן העולם בכלל.
לאחר ויכוח ציבורי נעתרה קק"ל והותירה שטח קטן בדרום-מערב העמק על מנת להקים בו שמורת טבע. כאשר נוקז העמק גלשו מימי השמורה וגם היא התייבשה. כדי למנוע מצב זה שוב, נערמו סביב השמורה סוללות עפר והוזרמו מים על מנת להציפה מחדש. ב- 1964 קמה רשות שמורות הטבע (היום רשות הטבע והגנים) ושמורת החולה הפכה להיות שמורת הטבע הראשונה בישראל והמקלט האחרון לבעלי החיים והצומח בעמק.
|
נזקי הייבוש |
עם סיום פרויקט הייבוש החלו לסקור את תוצאותיו. התוצאה הראשונה והישירה היתה זיהום מי הכנרת בחנקות, אצות וחומרים אחרים אשר פגעו באיכות מי השתייה. התברר כי האגם שימש בסיס שקיעה וסינון לחומרים מזיקים לכנרת, אשר זרמו עתה באין מפריע. לאחר הייבוש התברר כי אכן חלק מאדמות העמק פוריות ומתאימות לגידולים שונים, אך אימת הכבול אשר נחשפה לשמש ולרוח יצרה בעיות חדשות. כאשר אדמת הביצה נחשפה לאוויר, התפרק החומר האורגני המרכיב אותה והיא החלה לשקוע. מאז הייבוש ועד ימינו ירדו פני השטח בלמעלה משלושה מטרים! כמו כן, כאשר האדמה אינה רווייה במים, היא הופכת לאפר קל אשר כל רוח מסיעה אותו לכל כיוון.
האדמה הרגישה מאוד לחום בשל הריכוז הגבוה של החומרים האורגניים בתוכה, בערה בימות הקיץ בשריפות ענק אשר נמשכו לעיתים אף מספר חודשים. נוסף על כל אלו התגלתה הקרקע כענייה במנגן והגידולים בה לא עלו יפה.
אלו היו תוצאות הייבוש במשק האדם, אך במשק החי והצומח הנזקים היו גדולים הרבה יותר. מינים רבים של דגים נעלמו, ביניהם מינים אנדמיים להחולה. דו-חיי בשם עגול לשון שחור גחון לא נראה שוב בשום מקום בעולם מ- 1955. עופות רבים פסקו לקנן באזור ואף לפקוד אותו שוב, הייבוש יצר בעיה לעופות הנודדים אשר השתמשו בהחולה כתחנת עצירה ומנוחה בדרכם הארוכה.
|
בית גידול ותחנת מעבר |
כל אלו חיזקו את ההחלטה לשמר מקום אשר יענה על צורכי בעלי החיים וכן ישמש את חובבי הטבע.
שמורת החולה היא נקודה קסומה בעמק. בקיץ כשהגליל כולו מצהיב. צמחי הביצה מלבלבים בירוק עז ואילו בחורף כאשר העמק מוריק, שוקעת הצמחייה בתרדמה צהבהבה והשמורה מתבלטת בבעלי כנף שונים ביניהם ברווזים רבים.
כיום מספקת שמורת החולה בית גידול ותחנת מעבר ללמעלה מ- 200 מיני ציפורים.
על אף היותה שמורת טבע. הרי שהיא מנוהלת באופן אקטיבי על ידי האדם. אנשי השמורה מודדים יום יום את מפלס המים ובודקים את איכותם. שינוי לא רצוי במפלס עלול לגרום לנטישת קינים של עופות המקננים על גדות המים. השמורה ניזונה ממי בריכות הדגים בצפון העמק וכן ממים נקיים אשר מפרישה חברת "מקורות" ממעיין עינן. בכל עונה בשנה לובשת השמורה מראה שונה, ובכך בין היתר, ייחודה.
|
פרויקט ההצפה |
ב- 1994 לאחר שנים של ניסיונות לעבד את הקרקעות במרכז העמק, הוחלט להציף חלק קטן מהחולה מחדש. מטרות הפרויקט היו לשפר את משק המים ולמנוע הזרמה של מי ניקוז אדמות הכבול לכנרת. מטרות נוספות היו הוספת בתי גידול ושטחים שונים לבעלי הכנף ולצומח הייחודי וכן פיתוח תיירות טבע באזור. במקביל, התבצעו ניסויים חקלאיים בחלקות בעמק. השטח המוצף כולל קמ"ר אחד מוצף מים וכן 4 איים ושטחי אחו בשטח כולל של כ- 4 קמ"ר. השטח משמש עופות רבים של בתי גידול לחים. הבולטים בהם הם העגורים.
כיום האתר פתוח לקהל וניתן להגיע ולצפות בעגורים ובציפורים אחרות.
|
סיור בעולם קסום |
לפני הסיור בשמורה כדאי להצטייד במשקפות (ניתן לשכור במרכז המבקרים אשר בשמורה), על מנת לראות מגוון רחב של עופות, להיות שקטים ולפקוח עיניים.
בכניסה אל השמורה הנמצאת כ- 2.5 ק"מ צפונית לצומת יסוד המעלה, נמצאת חורשת אקליפטוסים גדולה. בחורשה ניתן לאכול ולנפוש לפני ואחרי הסיור.
מן החורשה מגיעים אל מרכז המבקרים, שם ניתן לצפות בחזיון אור קולי העוסק בשמורה. לאחר החזיון ניתן להתבונן במספר תצוגות, הבולטת בהן - תצוגת 56 פוחלצים, המתארים את החי והצומח בשמורה (לאחרונה הוכשר שביל נכים בשמורה בסיוע המוסד לביטוח לאומי).
במרכז המבקרים נמצא גם דגם של העמק והיישובים סביבו. עם סיום הביקור במקום, יוצאים אל השביל, ועולים למצפור שבתחילתו כדאי לסקור את נופי העמק ובתי הגידול השונים בשמורה:
תעלות מים, בריכות, משטחי קנה וגומא, ביצה ואחו טבעי אשר בו שוהים התאואים (ג'מוסים) החיים בשמורה. לאורך השביל, צמחיית קנים עשירה ומעט גומא. היחס בין שני אלו משתנה וקיימת מלחמת קיום - מי מהם ישתלט על יותר שטחים. לאחרונה יובש זמנית חלק מן השמורה על מנת לאושש את הגומא אשר החל להיעלם. ואכן החום והמחסור הזמני במים העירו את צמחי הגומא אשר פרצו בצמיחה מחודשת.
גומא הפפירוס הוא צמח מיוחד, המוכר מן המקורות. בעבר שימש הגומא את המצרים ליצירת נייר ועמק החולה הוא גבול תפוצתו הצפוני בעולם. לאורכו של השביל ניתן להבחין בעצים אשר אינם שייכים לביצה, כמו התות והאזדרכת אשר כנראה הגיעו בעזרת לשלשת הציפורים. בהסתעפות בשביל מומלץ לפנות ימינה על אף שהמסלול מעגלי, כיוון שהשביל צר. ממשיכים בסיור על גשר עץ דרך "יער הפפירוס" בין הנופים הסבוכים, שם אולי ייראו ציפורי שיר. משם בהמשך השביל, מגיעים אל ה"מסתור" – מבנה מאורך בעל חלונות צרים הנמצא על האגם ומאפשר התבוננות שקטה בברווזים ובעופות המים באגם. לאחר ההתבוננות (רצוי בעזרת מגדירי ציפורים) ממשיכים לכיוון תצפית הציפורים.
|
צבים, שפמנונים נוטריות וג'מוסים |
בדרך מן הגשר ניתן לצפות בצבי המים המתחממים בשמש ובשפמנוני הענק ההולכים ומשתלטים על שאר דגי האגם.
השפמנון הוא דג טורף בעל "שפם", בעזרתו הוא מנווט את דרכו במים בשל עיוורונו. בהחולה נמצאו שפמנונים באורך של עד מטר וחצי ובמשקל של כ- 20 ק"ג!
התרבות של שפמנונים פוגעת בציפורים הניזונות מדגים, כיוון שהשפמנון אוכל את שאר הדגים ואין לו אויב טבעי בשמורה. מידי פעם נערך דילול שפמנונים באמצעות דיג מבוקר בשמורה.
ביום של מזל אפשר לראות בשמורה את הנוטריות המכרסמות את צמחיית המים. הנוטריות יובאו לארץ מדרום אמריקה בכדי לייצר פרוות. כאשר הגיעו לארץ החליטו שחם מידי בכדי לגדל פרווה איכותית ולבסוף הן שוחררו על ידי המגדלים והתווספו אל שאר בעלי החיים בשמורה.
בהמשך הסיור מגיעים אל מגדל התצפית. המגדל מחופה קנים, על מנת לא לעורר חשש אצל בעלי הכנף. מן המגדל ניתן לצפות בבריכות ובאגם ולראות את העופות השונים.
בתום הסיבוב, חוזרים באותו שביל, שבצידיו אפשר לראות שבילים של חזירי בר הנכנסים אל הסבך וייתכן גם עופות אחרים שלא נראו קודם.
אם נותר זמן יש אפשרות לפנות לפני מרכז המבקרים, שמאלה בשביל כורכר, ולהמשיך עד לגדרת התאואים. בגדרה שני תאואים אשר ניתן לצפות בהם מקרוב. התאואים שהו בעמק בעבר ושימשו את שבט העווארנה לחלב ובשר. ב- 1967 נמצא בעמק הבטיחה עדר תאואים אשר הועבר אל השמורה וחי כעת בשטחי האחו המרוחקים מן השביל.
החולה היא דוגמה מובהקת להתערבות האדם בטבע ולתוצאותיה. כשמרכז העמק עומד בפני פיתוח, וויכוח רב משתתפים עדיין נסוב סביב ההשלכות שתהיינה לפעולות הפיתוח, כדאי לשקול היטב כל צעד, פן נפגע שוב בטבע ולא נוכל לפייסו.
כיצד מגיעים לשמורת טבע החולה?
נוסעים צפונה על כביש 90 (ראש פינה-קריית שמונה) אחרי צומת יסור המעלה, פונים ימינה בהתאם לשילוט לשמורת החולה.
כיצד מגיעים מהשמורה ל"אגמון" (האגם המשוחזר): יש לחזור לכביש ראש פינה-קריית שמונה, להמשיך צפונה כ- 4 ק"מ ולפנות ימינה (השילוט מוביל למנפטה ובפנייה ניצבת ציפור גדולה בכחול וירוק מטעם קק"ל). יש לנסוע לאורך דרך הכורכר (חל איסור לרדת מן הדרך!) ומשם ניתן לצפות בחלק המוצף המכונה "האגמון".
שעות פתיחת השמורה:
בימים א-ה 8:00-17:00
(הכניסה עד השעה 16:00)
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
(הכניסה עד השעה 15:00).
מספר הטלפון בשמורה: 6934069-04
לתיאום הדרכות מראש בהחולה ובאזור:
מרכז הדרכה תל חצור 6934069-04
רשות הטבע והגנים 6934162-04
| ביבליוגרפיה: | ||||||||||||||
|
|
|
חזרה3 |
 |
הדפסה | ||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. | |||||||
|
|||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. |