הסדרי נגישות



משיח במקרא
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

השם משיח ה', ובקיצור: משיח, משמש במקרא ככינוי למלך, משום שבטקס ההמלכה נהגו למשוח שמן על ראשו של המלך. בספר ויקרא נזכר גם "כהן משיח" (ויקרא ד' 3), שנמשח בשמן הקודש.

רק בתקופה שלאחר המקרא משמש השם "משיח" ככינוי למלך שימלוך באחרית הימים, אשר יביא גאולה לעם ישראל. הכינוי "ימות המשיח" מציין את תקופת אחרית הימים, והצירוף "משיח בן דוד" מעיד שהגואל המקווה יהיה צאצא מבית דוד.

על פי התלמוד (סנהדרין צ"ח, ע"ב) יבואו יסורים וצרות על ישראל והעולם לפני בוא המשיח, ואלה נקראים "חבלי משיח".

בתיאורי אחרית הימים מתואר המלך האידיאלי, אך הוא אינו מכונה בפירוש בשם משיח. המלך העתידי מתואר כבעל תכונות מופלאות, עם תכונות שיפוט והנהגה מיוחדות, אשר רוח ה' תנוח עליו, והוא יביא שלום, צדק ודעת ה' לישראל ולעולם כולו (ישעיהו י"א 1-10). ההשראה לאיפיון המלך המשיח היא על פי דמות חזונית או על פי מלך חיובי כחזקיהו או יאשיהו.

הנצרות לקחה מהיהדות את רעיון המלך המשיח, בן דוד, לאחרית הימים, וראתה את התגשמותו בישו.

במהלך אלפיים שנות גלות, במיוחד בתקופות של מצוקה, קמו מדי פעם בעם ישראל "משיחי שקר", כגון שלמה מולכו, שבתאי צבי, יעקב פראנק ואחרים, אשר הצליחו לסחוף לזמן קצר מאמינים במשיחיותם.

 


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
מעבר ללקסיקון > לקסיקון "נוער חושב מחר"