הסדרי נגישות



הצומח במקרא: גפן
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

הוא שיח פרי משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. בדרך כלל כוונתו לגפן היין התרבותית. עבודת הכרמים וגידול הגפן היא מרכזית בחקלאות בישראל בתקופת המקרא, וידועה גם ממצרים ומסופוטמיה.

הגפן פורחת באביב, ותפרחתה מכונה סמדר ("התאנה חנטה פגיה, והגפנים סמדר נתנו ריח" – שיר השירים ב 13). הגפן מבשילה פירותיה בקיץ. מהענבים מייצרים יין.

לגפן, לענבים וליין יש מקום נכבד בדת ובפולחן, וכן במשל ובמליצה.

עם ישראל משול לגפן (ישעיה ה) או לפרי הגפן.

הגפן מסמלת את ברכת הארץ ופריונה, את השגשוג, הפריחה הכלכלית והבטחון המדיני – "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" (מלכים-א ה 5); ומצד שני, קלקול מוסרי וחברתי מדומה ל"פרי באושים", מקולקל ורקוב, של הגפן (ישעיהו ה 4), וחורבן הארץ מתואר כחורבן הכרם: "והיה ביום ההוא, יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף – לשמיר ולשית יהיה" (ישעיהו ז 23).

בשל חשיבותה של הגפן נתייחדו לה דינים מיוחדים במתנות עניים: "וכרמך לא תעולל (=לא תקטוף העוללות, הפירות שנותרו על השיח לאחר הבציר, או האשכול הדל המכיל ענבים בודדים), ופרט כרמך לא תלקט (פרט = ענבים בודדים שנשרו מהאשכולות), לעני ולגר תעזוב אותם" (ויקרא יט 10).

כמו כן יש דינים מיוחדים בדרכי עיבוד הגפן והכרם: "מי האיש אשר נטע כרם ולא חיללו (=לא הגיע לשנה החמישית בה הכרם הוא חולין ומותר באכילה על ידי הכורם) – יילך וישוב לביתו, פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו" (דברים כ 6).

פעמים רבות נזכרת התאנה ביחד עם הגפן: שתיהן משבעת המינים, בתפוצה שווה בארץ, ופירותיהן נאכלים לחים או יבשים.

גפן שורק – היא גפן משובחת, כנראה גפן שפירותיה אדומים.

בחרסי שומרון נזכר השם שורק כשם מחוז, וידוע נחל שורק שיורד מערבה מהרי יהודה לכיוון הים. נראה שהנחל נקרא בשם זה על שם הגפנים המשובחות שגדלו בו.

כרם - מטע של גפנים: "ונטעו כרמים – ושתו את יינם, ועשו גנות – ואכלו את פריהם" (עמוס ט 14), או מטע של זיתים: "כרם זית" (שופטים טו 5).

 


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא