הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאותעמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חיים > חיידקים, וירוסים


דרכי ההדבקה באיידס
מחברות: חן שובל; איילת קליינמן; גלינה ארקוש


הוועד למלחמה באיידס
חזרה3

נגיף ה- HIV יכול להיות מועבר באמצעות נוזלי הגוף הבאים בלבד:
1. דם
2. נוזל הזרע + הטיפות המקדימות לשפיכה הסופית
3. הפרשות הנרתיק
4. חלב אם
הדבקה אפשרית רק כאשר אחד, או יותר, מנוזלים אלו עובר למחזור הדם של הנדבק, או דרך מגע עם ריריות כגון: עין, פה, נרתיק, פי הטבעת, אף, קצה הפין.


 

הדבקה באמצעות מגע מיני


דרך ההדבקה העיקרית בעולם כולו הינה ע"י מגע מיני הטרוסקסואלי או הומוסקסואלי. סיכון ההדבקות מצטבר וגדל ככל שמקיימים יחסי מין עם יותר שותפים מיניים. עפ"י ההערכות, כ- 70% מכלל הנדבקים ב-HIV בעולם נדבקו ע"י מגע מיני הטרוסקסואלי וכ- 10% ע"י מגע מיני הומוסקסואלי או ביסקסואלי.
מגע מיני וגינאלי = חדירה לנרתיק - הסיכון של האישה להידבק מגבר שחי עם נגיף ה-HIV גבוה יותר מאשר הסיכון של גבר להידבק מאישה החיה עם נגיף ה-HIV.
מגע מיני אנאלי = חדירה לפי הטבעת - מגע זה מסוכן ביחסים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד בגלל הסיכון הגבוה ליצירת קרע ברקטום במהלך האקט המיני.

שימוש בקונדום בזמן החדירה הוא האמצעי היעיל היחידי הקיים כיום למניעת הדבקה באיידס בעת יחסי מין הטרוסקסואלים והומוסקסואלים. יש לוודא שמשתמשים בקונדום מאיכות טובה שלא פג תוקפו ורצוי להוסיף משחה על בסיס מים (כמו ג'ל KY או WET) בכדי להקל על החדירה ולמנוע שפשופים וחיכוכים. אין להשתמש בחומר סיכה על בסיס שמן, היות והוא פוגע בלטקס (החומר ממנו עשוי הקונדום), עד לכדי קרע של ממש בקונדום.

מגע מיני אוראלי - קיים סיכון נמוך להדבקה. הדבקה אפשרית אם נוזל זרע, הפרשות נרתיק או דם חודרים לרירית הפה או לפצע פתוח.
הסיכון להדבקה במין אוראלי קיים בעיקר עבור הצד "המוצץ" (הצד שמכניס לחלל הפה שלו נוזל זרע או הפרשות נרתיק). לפיכך, מומלץ להימנע ממגע אוראלי שעתיים לאחר צחצוח שיניים או טיפול שיניים ו/או כאשר יש פצעים פתוחים - דבר המגביר את רגישות הרקמות להדבקה ב-HIV.
ביחס לצד "הנמצץ" (הצד אשר עושים לו מין אוראלי) הסיכוי להדבקה קיים רק אם הצד שעושה לו מדמם באופן משמעותי מהפה או סובל מהרפס פעיל (פירוט על הקשר בין הרפס לאיידס בפרק העוסק במחלות מין).

חשוב מאד: לא ניתן לראות על אדם אם הוא נושא את הנגיף או אפילו חולה באיידס. רוב הנשאים כלל אינם יודעים שהם נשאים ואלה שכן יודעים לא תמיד מספרים על כך מפחד הדחייה, הנידוי וההיחשפות. לכן - יש לראות בכל שותף למין נשא פוטנציאלי.



 

הדבקה באמצעות דם ומוצריו


עירוי דם - משנת 1986 נבדקות כל מנות הדם בבנק הדם בישראל. הסיכוי שתתרחש הדבקה ממנת דם שנתרמה ב"תקופת החלון" (תקופה בת כ- 3 חדשים בה לא ניתן לזהות הדבקה בנגיף בבדיקות הסקירה) הוא כאחד לשני מליון בארץ.

חולי המופיליה - המופיליה היא מחלה גנטית בה החולים (מרביתם גברים) אינם יכולים לקרוש דם. אחת הדרכים להתמודדות עם המחלה היא קבלת עירוי של חומר קרישה הנקרא - פקטור 8. כל מנת פקטור מופקת ממנות מרוכזות של תורמים רבים.
רבים מחולי ההמופיליה בארה"ב נדבקו בנגיף ה-HIV מכיוון שקיבלו מנות דם שהכילו את נגיף ה-HIV, לפני שהיה ברור כיצד הנגיף עובר מאדם לאדם ולפני שפותחו בדיקות הסקירה לנגיף.
היום עוברות מנות הפקטור 8 תהליך חימום בכדי לקטול את הנגיף. בנוסף, קיימים היום מוצרים סינטטים שאינם מהווים סיכון ומשיגים את אותה תוצאה.

גמא גלובולין וחיסוני הפטיטיס B (צהבת B) - שני אלו לא מעבירים את הנגיף.
גמא גלובולין יכול באופן זמני להעביר נוגדנים לנגיף ה-HIV אך לא את הנגיף עצמו. נוגדנים אלו נעלמים אחרי מספר חודשים.



 

הדבקה באמצעות מזרקים ומחטים


הזרקת סמים במחט ומזרק המשותפים לשני אנשים ויותר - בעת הזרקת הסם לוריד חוזר חלק מהדם למחט ולחלל המזרק. הזרקת הסם והדם ישירות לגופו של המשתמש הבא בתור עשויה לגרום להדבקה ב-HIV. ככל שיותר אנשים משתמשים באותו המזרק גדל הסיכון להעברת הנגיף.

"תאונות עבודה" – מחקרים הראו ששיעור ההדבקה בקרב אנשי סגל הרפואה כתוצאה מדקירת מחט שהוצאה עתה מוריד של מטופל קיים אך הוא נמוך ביותר (פחות מ- 1:250). השימוש באמצעי הזהירות המתאימים מפחית עוד יותר את הסיכון מדרך הדבקה זו.

קעקועים - הסיכון קיים בהעברת הנגיף דרך מחט שאינה מחוטאת כנדרש. נגיף המצוי בכמויות דם קטנות מחוץ לגוף ובאוויר החופשי מת בטווח של 30 שניות עד חמש דקות היות והוא מתחמצן בעת המגע עם האוויר. כמות הדם שיכולה ל"הסתתר" בתוך המחט היא מצומצמת ולכן סיכוי ההדבקה נמוך ביותר. יתרה מזאת, מבנה מחט הקעקוע הוא כזה, שדם לא יכול לעבור מהמחט אל בקבוק הצבע. אי לכך, אין חשש שהנגיף "יסתתר" שם.

היות וישנם נגיפים וחיידקים אחרים בעלי סבילות גבוהה יותר לתנאי הסביבה (לדוג' הפטיטיס B ו-C) מומלץ לעשות קעקועים במקומות מוכרים בהם התנאים וכלי העבודה חד פעמיים או עוברים תהליך סטריליזציה.



 

הדבקה מאם לעובר ותהליך הלידה


הדבקה מאם לילוד תתכן בזמן ההריון (דרך השלייה), במעבר בתעלת הלידה (כאשר נקרעים כלי דם רבים ודם עובר אל העיניים הפה והאף של הוולד) ובעת ההנקה - באמצעות חלב אם.
בכינוס העולמי לאיידס שנערך בז'נבה בשנת 1998 פורסם פרוטוקול 76 המהווה אוסף הוראות ודרכי טיפול לנשים הרות ולאחר לידה המצמצם את שעור ההדבקה מהאם לילוד לכדי 0%.
באופן כללי הדבר מושג באמצעות מתן תרופות אנטי-רטרוויראליות לאם בעת ההריון, ניתוח קיסרי בעת הלידה והאכלת הוולד בתחליפי מזון על פני הנקה.



 

תנאי ההעברה


שלושה תנאים דרושים להעברת נגיף ה-HIV:

1. נגיף ה-HIV חייב חייב להיות נוכח. העברה יכולה להתבצע רק אם אחד מהאנשים המעורבים במגע נושא את הנגיף.

2. צריכה להיות כמות מספקת של הנגיף. ריכוז הנגיף קובע אם תתכן הידבקה או לא. בדם, לדוגמא, נמצא הנגיף בריכוז גבוה ולכן כמות קטנה יחסית של דם עשויה לעיתים לגרום להדבקה.

3. נגיף ה-HIV חייב להיכנס למחזור הדם ישירות או לבוא במגע ישיר עם ריריות. לא די לבוא במגע עם נוזלים מדבקים בכדי שתתרחש הדבקה. עור הגוף לא מאפשר לנגיף להיכנס למחזור הדם. HIV צריך להיכנס למחזור הדם דרך פצע פתוח או רירית עדינה כמו: עין, פה, נרתיק, פי הטבעת, אף, קצה הפין.



 

המצבים בהם לא מתרחשת הדבקה ב-HIV


1. חרקים - HIV אינו מועבר ע"י זבובים, קרציות, פרעושים, דבורים, צרעות ושאר חרקים.
הסברה שיתושים מעבירים את הנגיף הופרכה מעבר לכל ספק וזאת מכיוון שליתוש יש שתי זוגות של "בוכנות". בזוג אחד הוא מוצץ דם באמצעות הזוג השני הוא מחדיר רוק. כך שכשהיתוש עובר לקורבנו הבא לא מוחדר דם מאדם אחד למשנהו.
כמו כן, נגיף ה- HIV נקטל בקיבת היתוש. נגיף ה - HIV אינו דומה לנגיף המלריה המתרבה במערכת העיכול של היתוש ועובר מאדם לאדם על ידי החדרת רוק.
עובדות אלו מאושרות במחקרים על מחלות זיהומיות ועובדה היא שבאזורים בהם חרקים נפוצים ו- HIV קיים, תפוצת מקרי האיידס ופיזורם באוכלוסייה דומה לשאר המקומות בעולם. כלומר, הנגיף נפוץ בעיקר בקרב אנשים מבוגרים פעילים מינית, ואינו מצוי בשכיחות שווה בין קבוצות הגיל השונות, פיזור לו היינו מצפים לו היה הנגיף מועבר באמצעות יתושים (להם חשופים כל קבוצות הגיל במידה שווה).

2. כלי אוכל ומזון - HIV אינו מועבר בשימוש באותם כלי אוכל ובאכילת אותו המזון (כאמור, הנגיף מתחמצן במגע עם האוויר ומתקיים רק בנוזלי גוף מדבקים: דם, נוזך זרע, הפרשות נרתיק וחלב אם).

3. בריכות ובתי רחצה - הכימיקלים שנמצאים בבריכות השחייה ובבתי הרחצה קוטלים את הנגיף מיידית.

4. מתן תרומת דם - כאשר לוקחים דם מתורם תמיד משתמשים במחטים סטריליות וחד פעמיות.

5. חיות מחמד - בני האדם הם בעלי החיים היחידים שיכולים לשאת את נגיף ה-HIV (Human Immunodefeciency Virus):
האמונה שאנשים יכולים להידבק מבעלי חיים, מקורה בעובדה שישנן חיות הנושאות את וירוסים שונים הגורמים לתופעות כשל חיסוני דומות. לדוגמא:
F.I.V = Feline Immunodefeciency Virus – נגיף הכשל החיסוני בחתולים.
S.I.V = Semine Immunodefeciency Virus – נגיף הכשל החיסוני בקופים.
בכל מקרה, FIV לא יכול לעבור לבני אדם, כשם שה-HIV אינו יכול לעבור מבני אדם לחיות מחמד כמו כלבים וחתולים.
ידועים שני מקרים מדווחים של העברת SIV לחוקרים, אך אין לדעת אם הנגיף יתפתח אצל אותם אנשים למצב של מחלה.

- יוצאיי דופן הם השימפנזים הנושאים את נגיף ה-HIV ומשמשים כחיות מחקר. הדם שלהם מהווה סיכון לחוקרים שעובדים איתם.

6. רוק, דמעות וזיעה - נוזלי גוף אלו אינם מכילים את נגיף ה-HIV, או מכילים כמויות מזעריות בלבד, שאינן מספיקות להדבקה.
מחקרים שונים מצאו כי ברוק ריכוז הנגיף כה קטן עד שדרושה כמות של שישה ליטרים בבליעה חד פעמית כדי שתתאפשר הדבקה בנגיף. בנוסף, הרוק מכיל אנזים הפוגע באיכות הנגיף.
מחקרים אלו מתחזקים את העובדה שקיימים מקרים רבים של אנשים בריאים שבאו במגע עם אנשים הנושאים את הנגיף באופן שכלל נשיקות צרפתיות, אכילת מזון משותף, עישון משותף וכן הלאה. לא נמצא שמגעים אלו בלבד גרמו להעברת הנגיף.

7. מגעים ביתיים יומיים - שלושה מחקרים של מגעים ביתיים יומיים בארה"ב, אירופה ואפריקה, הראו שאיידס לא מועבר באמצעות פעולות שגרתיות עם אנשים החיים עם הנגיף. כל המחקרים בדקו בתים בהם אחד הדיירים חי עם הנגיף, כדי לבדוק אם מישהו אחר מבני הבית ידבק בשלב כלשהו (המחקר הוציא את המקרים שבהם היה מעורב מגע מיני). חלק גדול מהבתים שהשתתפו במחקר כללו ילדים החיים עם HIV. ילדים אלה המשיכו לשחק עם בני הבית כפי שילדים נוהגים לעשות: התאבקויות, מכות, יריקות, השתתפות באוכל, בגדים ופעילויות שונות. אף אחד מהשותפים לאותם בתים הראה סימני הדבקה באיידס.
מכאן הוכח מעל לכל ספק, שאפילו מגעים קרובים יומיומיים לא מספיקים בכדי שתתקיים העברה של הנגיף.
נגיף ה-HIV אינו עובר באוויר, בלחיצת יד, ליטוף או חיבוק, בישיבה על אסלה משותפת, התעטשות ושיעול.



לפריט הקודם: סקירה רפואית - איידס 101
לפריט הבא: בדיקות איידס

ביבליוגרפיה:
כותר: דרכי ההדבקה באיידס
שם  החוברת: כל מה שרצית לדעת על האיידס
מחברות: שובל, חן ; קליינמן, איילת ; ארקוש, גלינה
תאריך: 2001
הוצאה לאור: הוועד למלחמה באיידס
הערות: 1. מחברת נוספת: אפרת רם
2. מהדורה מעודכנת - יולי 2001