על חשיבותם של עסקים קטנים מחבר: שלמה בהט

חזרה3

בשנים האחרונות גברה המודעות לחשיבותם של העסקים הקטנים לכלכלה הלאומית והעולמית. מרבית מקומות העבודה שנוצרו בשני העשורים האחרונים, נוצרו בעסקים קטנים, בעוד שתשלובות הענק הצטמצמו ופיטרו רבבות עובדים. זו הסיבה לכך שכל הממשלות בעולם מכירות כיום בכך, שעסקים קטנים הם המנוע לצמיחה וליצירת מקומות תעסוקה, בהיותם חדשניים, נמרצים ובעלי כושר הסתגלות לנסיבות משתנות. מהפכות התקשורת והמחשוב הפחיתו מהיתרונות המסורתיים לגודל, ואפשרו לעסקים קטנים להיכנס לתחומים שקודם לכן היו חסומים בפניהם.

עסקים קטנים, יחד עם זאת, מתמודדים עם שורה של בעיות, חלקן נובע מאופיים המיוחד, אחרות ממבנה התשתית הכלכלית של המשק המודרני, וחלקן הוא תוצאה ישירה של תמורות כלכליות. הבעיות העיקריות הן: חוסר במיומנויות ניהול, מחסור בידע בנושאי חדשנות וטכנולוגיה, קשיים בגיוס מקורות מימון, מחסור בנגישות למידע, ביורוקרטיה ועוד. אף-על-פי שהבעיות מצויות בתחומים שונים, הרי שהן שלובות זו בזו באופן הדוק.

יתרונותיהם הברורים של העסקים הקטנים מחד גיסא, והחסמים העומדים בפניהם מאידך גיסא, הם שהביאו את מרבית הכלכלנים למסקנה כי תחום זה מצדיק מעורבות ממשלתית, גם במסגרת של משק הבנוי על כלכלת שוק חופשי. ואכן, מרבית הממשלות, הן בעולם המתועש והן בעולם המתפתח, הקימו מערכות תמך מיוחדות, שייעודן עידוד יזמות, גיבוש מדיניות ובניית כלים לסיוע לעסקים קטנים. תפקידם של גורמי הסיוע לעסקים קטנים, היום יותר מבעבר, הוא לבנות מסגרות תמיכה, המבוססות על תהליך מתמשך של אבחון הבעיות ועל התאמה מתמדת של השירותים לתנאיה המשתנים של הכלכלה העולמית והלאומית. רק בדרך זו ניתן לתת לעסקים הקטנים את הכלים למימוש מלוא הפוטנציאל הטמון בהם.

הארצות המפותחות הבינו כבר לאחר מלחמת העולם השנייה את חשיבותם של העסקים הקטנים לכלכלה, והקימו מערכות תמך גדולות ומקיפות, שלרשותן תקציבים גדולים ומאגר אנושי מקצועי נרחב . ארה"ב ויפן הקימו מערכות כאלה כבר בשנות ה-50, ובין המערכות הבולטות בעולם ראוי להזכיר את בריטניה, קוריאה הדרומית וכן את טייוואן, שבה העסקים הקטנים תורמים למעלה מ-50% מן היצוא. בארצות הנחשבות למתפתחות בולטת במיוחד מערכת הסיוע שהוקמה בברזיל.

בישראל בשלה ההכרה בחשיבותם של העסקים הקטנים מאוחר יותר מרוב החברות האחרות, הואיל והחברה והמשק בארץ התבססו במשך שנים רבות על ההנחה, כי הצמיחה תבוא בעיקר מבנייתו של משק ציבורי גדול. השינוי בפילוסופיה החברתית-כלכלית הוא שאיפשר, בעשור האחרון, לערך היזמות הפרטית ולעסקים הקטנים לתפוס את מקומם הראוי. כתוצאה מכך הוקמו בשנות ה-90 מספר מסגרות תמך, וב-1993 הוקמה הרשות לעסקים קטנים.

מגזר העסקים הקטנים בישראל, בתעשייה ובמלאכה, בשירותים ובמסחר, מקיף למעלה מ-150 אלף עסקים, ובהם קרוב למחצית ממספר המועסקים בארץ. יחד עם זאת, תרומתם ליצוא עומדת על פחות מ-10%.

הרשות לעסקים קטנים בישראל אימצה גישה מקיפה לקידום העסקים הקטנים. גישה זו מאפשרת לעסקים הקטנים לקבל מסגרת תמיכה מקיפה, המשלבת אמצעים המסייעים להתגבר על מגוון החסמים הבסיסיים, יחד עם אמצעים ייחודיים להתמודדות עם השינויים המבניים בכלכלה המקומית ודרישות השווקים האזוריים והגלובליים. הפעילות לעידוד עסקים קטנים מבוצעת באמצעות 65 מוקדים לסיוע ולקידום עסקים קטנים (מס"קים), הפרושים ברחבי הארץ. במסגרות אלה בוצעו עד היום בין היתר: הענקת 2,900 הלוואות בסכום כולל של כ-630 מיליון ש"ח במסגרת הקרן לעידוד עסקים קטנים בערבות המדינה, 6,800 חונכויות במסגרת פרויקט החונכות העסקית ולמעלה מ-50,000 פניות אל המוקדים לסיוע ולקידום עסקים קטנים ברחבי הארץ.

מבנה הרשות לעסקים קטנים משלב בתוכו את הממשלה ואת הגופים הציבוריים העוסקים בנושא זה, יחד עם המגזר העסקי והסקטור הפיננסי. שיתוף פעולה זה מאפשר ראייה נכונה של הבעיות מהשטח, ומהווה גישה המשלבת אחריות לאומית כוללת עם גישה ניהולית עסקית. שותפות זו מהווה נקודת מפגש בה הממשלה והמגזר העסקי יכולים לשלב כוחות לטובת מגזר העסקים הקטנים, כאשר כל אחד מהם מפצה על חסרונות השני. יתרונות שני הגורמים הללו יוצרים אווירה חיובית וכלים מתאימים לשגשוגם ולצמיחתם של עסקים קטנים בחברה הישראלית.


*שמואל בהט - יו"ר הרשות לעסקים קטנים בישראל עד פברואר 1998, ויוזם הקמתה.