הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדינת ישראל > ישובים וסוגי התיישבות > מושבים וכפרים


המושב : הכפר העברי בישראל
מחבר: שלום שמחון


מקסם
חזרה3

מושב העובדים קם כצורך לאומי ממדרגה ראשונה. המוסדות המיישבים והממשלות ראו במושב ובאנשיו חלוצים לבניית הארץ, לקליטת העלייה, לשמירת קרקע הלאום, כחגורת ביטחון להגנת העורף, לייצור מזון כאלטרנטיבה לפיתוח חברה אחרת בה חיים על בסיס כלכלי חברתי וקהילתי כאחד.

המושב היווה פאר היצירה של הציונות ומהווה דוגמא לחיקוי בארצות רבות.

במושב נוצר זן מיוחד של חקלאים. פותחו זנים מיוחדים של פרחים וירקות. הושגו הישגים אדירים בכמות התוצרת, בטיבה ובאיכותה.

על המושב עובר משבר קשה, משבר שיוביל לכיוונים חדשים ולשינויים במטרותיו. המשבר שפקד את החקלאות בישראל קשור למשבר העולמי המתרחש בענף זה, לתמורות המתחוללות בו ולשינויים בתפיסות לגבי מקומו של ענף החקלאות ביחס לענפים אחרים. בישראל הוא בא לידי ביטוי קונקרטי ב"התרסקות" ארגונים כלכליים ומוסדיים, שהנהיגו את היישובים במשך שנים רבות, ומעל הכול בחובות הכבדים הרובצים על המושבים.

המושבים פזורים לאורכה ולרוחבה של הארץ, מגבול הלבנון ורמת הגולן עד הנגב ובואך אילת. קהילות קהילות של יצירה מיוחדת.

המושבים הרימו תרומה משמעותית בתהליכי מיזוג הגלויות מעל ומעבר לכל סוג התיישבות אחר. הם גיבשו מדיניות ברורה של תמיכה באינטגרציה, והביאו לשילובם של יוצאי העדות השונות במסגרות חינוך אינטגרטיביות.

יסודותיו של המושב היו ברורים לכול, אף אם קשים ובחלקם גם מנוגדים לטבע האדם: עבודה עצמית, קרקע לאומית, קנייה ומכירה במשותף, עזרה הדדית.

הרעיון והמעשה התקבלו בהבנה על-ידי עולים שבאו ממזרח וממערב ואף התערו בארץ ופיתחו מושבים לתפארת.

המושב כיום עובר תהליכים של שינוי. יהיו אמנם פחות חקלאים, אבל לא יפחתו השטחים המעובדים. יהיה שיתוף מסוים בין חברי המושב, אבל תינתן ליברליות רבה יותר לגבי הנכסים וההון של כל חבר. יהיו יותר סוגי עסקים במושב, סוגים שונים של גידולים חקלאיים ושל תעשייה ותיירות.

חבר המושב יושב על קרקעותיו ומעבדן, אך הוא בר רשות בלבד, כלומר מעמדו אפילו אינו כשל שוכר, אלא צפוי לפינוי. יש לזכור שמדובר באנשים שנשלחו על-ידי המדינה לחבלי ארץ בלתי מיושבים על מנת למלא משימות לאומיות כבדות.

בהעדר חוזה ברור בין מינהל מקרקעי ישראל לבין המתיישב, או בהעדר חוק לעיגון זכויות החקלאים בקרקע - יימצאו המתיישבים ללא רכוש וללא זכויות, ואף יש לדעת שבמצב זה אין אפשרות להורשה.

המושב עובר תהליך של הרחבה קהילתית, תהליך המצריך ויתור על חלק מן הקרקע לבנייה למגורים. זאת כדי לאפשר הגדלתו של היישוב והפיכתו לצעיר יותר, ובעיקר על מנת לאפשר למדינת ישראל לפעול ליישום משימתה לקליטת העלייה.

פעולת ההרחבה מביאה עמה גם סכנות למשבר חברתי על רקע היחסים בין התושבים לבין החקלאים. מן ההכרח להסדיר יחסים אלה על בסיס הוגן, חוקי ותוך הכרה בזכויות המתיישב על קרקעותיו ובפרנסתו.

מדברים על המושב כמקור נדל"ן. אבל לא כך הוא המצב. המתיישבים אינם חפצים להמיר הקרקע החקלאית בקרקע לבנייה מסיבית. צורכי המדינה הם המאלצים אותם להשיב הקרקע לבעלים (המינהל). מדינת ישראל וממשלותיה נכנעים לבעלי הערים ולבעלי עניין להפשיר קרקעות חקלאיות המהוות ריאות ירוקות, כדי לבנות בתים, במקום להגדיל אחוזי הבנייה בערים ולנצל משאבי קרקע קיימים.

אף אם דהה צבעו של המושב במעט, הרי איכותו המוכחת תלבש צורה אחרת ותמשיך לתרום למדינה סוג של כפר עברי מיוחד, חבריו ימשיכו להיות ראשונים למתנדבים, מגדלים תוצרת, מייצאים ומביאים מטבע חוץ, מפעילים קהילות טובות ובריאות על בסיס שיתופי, ומעל לכול - המושב הוא כר נרחב לפיתוח המשאב האנושי המתבטא ביצירתיות ובמחקר.


* ח"כ שלום שמחון - מזכ"ל תנועת המושבים, יו"ר הועדה הבין-מושבית של כלל התנועות המושביות.

ביבליוגרפיה:
כותר: המושב : הכפר העברי בישראל
מחבר: שמחון, שלום
שם  הספר: אישים ומעשים בישראל : ספר היובל
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מקסם
הערות לפריט זה: 1. ח''כ שלום שמחון - מזכ''ל תנועת המושבים, יו''ר הועדה הבין-מושבית של כלל התנועות המושביות.