הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > מבוא למקראעמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית


ואלה שמותם - תשרי
מחבר: ירעם נתניהו


חזרה3

"שמות חודשים עלו בידם מבבל", אומר התלמוד הירושלמי (ראש השנה א, ב), ובכך מסביר את השמות החֲדָשים של חודשי השנה שמופיעים בספרים שנכתבו בתקופות המאוחרות לחורבן הבית הראשון. כלומר שמות החודשים שבהם אנו משתמשים היום מקורם מבבל, שׁם דיברו אכדית וארמית, וגולי בבל שחזרו מהגלות (סוף המאה השישית לפני ספירת הנוצרים) העלו עמם גם את שמות החודשים הבבליים (שאותם הכירו כנראה בתיווך של השפה הארמית).

לפני הגלות היו נהוגות שתי שיטות למניית החודשים: על פי מספרם הסידורי כשהחודש הראשון הוא חודש האביב שבו יצאנו ממצרים, כגון "בחודש הראשון" (=ניסן), "בחודש השביעי" (=תשרי); ועל פי שמות עבריים, כמו שנראה בהמשך, ושמהם מופיעים בתנ"ך רק שלושה שמות.

מדי חודש בחודשו נציג בפניכם את שם החודש בשימוש היום, את מקורו האכדי ופירושו, את אזכורו בתנ"ך ואת החלופות שלו שאף הן מופיעות בתנ"ך.

כאן המקום להודות לדוקטורנט יגאל בלוך, החוקר את הכרונולוגיה של ממלכת אשור באלף השני לפסה"נ, על עזרתו הרבה בפיצוח שמות החודשים.

תשרי

מקור השם במילה האכדית tašrītu (תשריתו) שמשמעה התחלה, חניכה.

בתנ"ך: החודש השביעי וגם יֶרַח הָאֵתָנִים (מלכים א ח, ב). ירח = חודש; איתנים = מלשון חוזק ותוקף. בחודש זה מתחילים מי הנהרות להתגבר ולעלות על גדותיהם.

 

ביבליוגרפיה:
כותר: ואלה שמותם - תשרי
שם  הפרסום מקורי: אסופת ערכים לשנת השפה העברית
מחבר: נתניהו, ירעם
תאריך: תשע"א , 2010
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית