הסדרי נגישות
עמוד הבית > אמנויות


איטליה : רוח הפוטוריזם באדריכלות של אנטוניו סאנט'אליה
מחברת: נורית הדס


דוד רכגולד ושות'
חזרה3

התנועה הפוטוריסטית ביקשה לבטא באמצעות האמנות מחאה חברתית, אודות מצבה של איטליה בראשית המאה העשרים. אמניה האמינו (במידה רבה של נאיביות) שניתן לשנות את החברה ולהצעידה אל הקדמה והמודרניזם באמצעות הרס כל מה שנתפס כישן ו"מסורתי", תוך עיסוק ביצירות-אמנות המבטאות את התנועה והדינמיזם כמהויות חדשות המשקפות את הקדמה המיוחלת.

אך הציור והפיסול הפוטוריסטיים, נותרו בגדר הגשמה אמנותית-אסתטית, המבוססת על שפת-הקצעים הקוביסטית ו"קווי-הכוח" הפוטוריסטיים. לכל אלה לא היתה השפעה ממשית על חיי היומיום באיטליה, פרט לקומץ תעשיינים ואנשי-רוח בצפון המתועש (טורינו, מילנו) שהאמינו ביכולתן של רפורמות מקיפות לשנות את המציאות ולהצעיד את איטליה לכיוון יותר מודרניסטי.

היחיד שהציע תוכניות לשינוי ממשי של המרקם העירוני ברוח הרעיונות הפוטוריסטיים, היה האדריכל אנטוניו סאנט'אליה (Antonio Sant'Elia). סאנט'אליה לא היה חבר בתנועה הפוטוריסטית אך רעיונותיו תאמו את השקפת-עולמה, עד כי מארינטי החליט להכליל את ה"הצהרה" שפרסם סאנט'אליה בקטלוג-התערוכה בה הופיעו הצעותיו ותרשימיו ל"עיר החדשה" כ"מניפסט האדריכלות הפוטוריסטית".

סאנט'אליה פעל במילנו (מרכזם של הפוטוריסטים) החל מ- 1912, עם שובו לעיר לאחר לימודיו. הוא קנה את פרסומו בסדרת תרשימים ותוכניות מהפכניות שהציע ל"עיר החדשה" Citta Nuovo) 1118) כפי שהגה אותה בעידן המודרני.

הצעותיו ל"עיר החדשה" הוצגו בתערוכה שנערכה במילנו ב- 1914 (תערוכה שאורגנה על-ידי קבוצת יוצרים שנקראה "המגמות החדשות"). קצת אחר-כך פרצה מלחה"ע ה-1, סאנט'אליה התגייס לצבא האיטלקי ונהרג ב- 1916, מבלי שהצליח לממש בפועל את רעיונותיו שספק אם היו מתגשמים בתקופתו.

אנטוניו סאנט'אליה, רישום למבנה חדשני, תערוכת "העיר החדשה", 1914

נועזותם ומהפכנותם העיצובית של רעיונותיו לא מומשו במלואם עד היום (למעט חלק מרעיונותיו, בעיקר בתחום העיצובי, שמצאו ביטוי חלקי באדריכלות היי-טק ובעיקר במבנים תעשייתיים מתוחכמים החל משנות ה- 70 של המאה ה- 20, אך אין בהם אותו ניצוץ מהפכני שציין את תוכניותיו מ- 1914).

ב"הצהרה" שפורסמה בקטלוג התערוכה מ- 1914, התנסח סאנט'אליה בנחרצות ובתוקפנות אודות תפקידה של האדריכלות בעידן החדש ואודות מה שנחוץ לאדם המודרני בעיר החדשה שתספק את צרכיו. סאנט'אליה טען שיש לבטל את אדריכלות העבר, ולא להתייחס עוד לצורותיה וחומריה, כיוון שאינם תואמים את המציאות החדשה.

סאנט'אליה טען, בין היתר, שהאדריכלות התפתחה במשך השנים, בסגנונות שונים שנוצרו בשל צרכים ודרישות פוליטיות ודתיות, אך עתה משבטלו התנאים הישנים, יש ליצור אדריכלות שתבטא את השכלול הטכני והטכנולוגי של החומרים ותהליכי ייצורם.

עתה חלה עייפות מהמסורת: השימוש בבטון מזוין וברזל אינו מתאים ל"אדריכלות הקלאסית", לכן נראים לעתים בניינים חדשים בצורה גרוטסקית, כיוון שהם משמרים סגנונות ישנים בחומרים חדשים.

עתה מתעורר "אידיאל יופי חדש", המותנה באפשרויות החומריות והרוחניות החדשות של העידן החדש. לכן יש לבטל את השימוש בעץ, אבן ולבנה, ולבנות בחומרים חדשים בנייה קלה ושימושית, ולא כבדה ומונומנטלית. יש להמציא את העיר המודרנית יש מאין, שתהא דינמית ומלאת פעילות, תואמת את אורח החיים המודרני.

הבניין החדש צריך לדמות למכונת-ענק: המעליות לא צריכות עוד להסתתר בתוך המבנה, עליהן לשקף את דופק-החיים כמו הדם הפועם בעורקים, והן תעלינה ותרדנה בחזית הבניין "כנחשים מזכוכית וברזל". הבניין החדש ייבנה מחומרים חדשים (ברזל, בטון וזכוכית), ללא עיטור מוסף. יופיו של הבניין ישתקף בקוויו וצורותיו הקונסטרוקטיביות והחומריות.

הרחוב לא יתפרש לפני הבניין, אלא יהא בכמה מפלסים תת-קרקעיים, בו תנוע כל תחבורת ה"מטרופוליס". המעברים בין המפלסים ייעשו באמצעות גשרי-מתכת ודרגנועים במהירות גבוהה.

לכן יש לבטל כל מה שנחשב למונומנטלי ודקורטיבי הקשור למסורות מן העבר. כדי ליצור מבנה שיענה לצרכים החדשים, יש להתבסס על הידע המדעי והטכנולוגי העדכני.

בסיומה של ה"הצהרה", טען סאנט'אליה כי כפי שבעבר ההשראה הגיעה מן הטבע, עתה יש לקבל את ההשראה מהעולם המכני החדש...

בתערוכה הציג סאנט'אליה תרשימים ופרספקטיבות של מבנים ומתחמים עירוניים נועזים בממדיהם הגדולים ובצורותיהם המכניות המבוססות על גופים גיאומטריים וצורות מופשטות.

אולי משום שאלו רישומים חופשיים ולא תוכניות עבודה מפורטות (לבנייה ממשית) ניכרת נועזותו התכנונית של סאנט'אליה במלוא עוצמתה.

בבניינים שהציע ניכרת דינמיות ארכיטקטונית, המבוססת על נטייה אנכית-אלכסונית ובנייה מדורגת, הדגשת אלמנטים בעלי צורות גיאומטריות מלבניות וגליליות, העדר עיטור מוסף ונוכחות אלמנטים מעולם הטכנולוגיה (מעליות, ארובות, תחנות-כוח, האנגרים למטוסים, מסופי-תחבורה ועוד)

אנטוניו סאנט'אליה, רישום לתחנת-רכבת ושדה-תעופה, תערוכת "העיר החדשה", 1914

לשפת הצורות האדריכלית שהציע סאנט'אליה, כבר אין קשר לאקלקטיציזם או אפילו לאר-נובו. זוהי שפת צורות גיאומטרית-מופשטת, המבוססת על השפה החזותית של אמנות האוונגארד (קוביזם, פוטוריזם) בה יופיו של הבניין או המרחב העירוני, נובע מחומריו ומהקונסטרוקציה שלו, המוכתבים על-פי הצרכים של האדם המודרני בעידן החדש.

יחד עם נועזותו העיצובית של סאנט'אליה, אין להתעלם מכך שתוכניותיו לוקות ברומנטיקה אוטופית: היה ברור שבראשית המאה העשרים אין כל אפשרות מעשית (מבחינת התשתיות, העלות הכספית והשימוש בחומרים) ליישם את רעיונותיו. לכן, אולי, "נותרו על הנייר", לא רק משום שסאנט'אליה נהרג בגיל צעיר. ספק אם היה מצליח להגשימם במציאות הפאשיסטית שציינה את המשטר והחברה באיטליה, בין שתי מלחמות-עולם.

ביבליוגרפיה:
כותר: איטליה : רוח הפוטוריזם באדריכלות של אנטוניו סאנט'אליה
שם  הספר: עיצוב ואדריכלות בעת החדשה
מחברת: הדס, נורית
תאריך: 2003
בעלי זכויות : דוד רכגולד ושות'
הוצאה לאור: דוד רכגולד ושות'
הערות: 1 כר’ (כרך א) : מצ’יפנדייל לאלסי.
הערות לפריט זה: 1. לקוח מתוך כרך א'.