|
|
 |
המידע שבידנו על הפולחן הכנעני מבוסס על פרטים המשולבים בספרי המקרא, על עדויות ארכיאולוגיות שנמצאו באתרים שונים בארץ - ועל כתבים שנמצאו בעיר אוגרית השוכנת לחוף הים התיכון, בסוריה של היום.
על פי מקורות אלה נראה כי הכנענים תושבי הארץ סגדו לְפַּנְתֵאוֹן אֵלִים המְכוּנֶה "עֲדַת אֵל" - מוּנָח הנזכר גם במקרא. בראש הַפַּנְתֵאוֹן עמד אבי-האלים, "אֵל", המצטייר כְּאָב זָקֵן. ואולם האל הדומיננטי בַּפַּנְתֵאוֹן היה הַבַּעַל - אֵל הסערה. במיתוסים שהגיעו לידינו מתואר הבעל כְּאֵל הלוחם ומכניע - יחד עם אחותו, הָאֵלָה ענת - את אל-הים וּפָמַלְיָתוֹ. התמונה שעמדה, מן הסתם, בִּבְסִיס מיתוס זה היא סְעָרָה בים התיכון הנראית כניסיון של הים להציף את היבשה, וברקים הנראים כְּמִתְקֶפֶת חיצים של אל הסערה על הים.
הכנענים הקדמונים עסקו בחקלאות והיו תלויים באופן כמעט מוחלט בגשמים. תלות זו הייתה מרכיב מרכזי בַּקְרִיאָה לַבַּעַל הָאַחְרַאי לַסְעָרָה וְלַגֶשֶׁם - ומשום כך אַחְרַאי גם לְפִרְיוֹן האדמה.
בשפה העברית בת זמננו נקראת אדמה המושקית בכוח הגשמים בלבד - "אדמת בעל" - שם שהוא שריד לַתְפִיסָה הכנענית הרואה את הבעל כמי שֶׁמַפְרֶה- בּוֹעֵל את האדמה באמצעות הגשמים. מחזור סיפורי אליהו מדגיש עד כמה הייתה הסגידה לבעל נפוצה גם בקרב אותם ישראלים קדומים שעסקו בחקלאות.
| ביבליוגרפיה: |
|
| כותר: |
הפולחן הכנעני |
| שם
הפרסום מקורי:
|
מקראנט |
| תאריך: |
2005 |
| בעלי זכויות
: |
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית |
| הוצאה לאור:
|
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית |
| הערות: |
1. פרסום מקורי שנכתב עבור אתר מקראנט. |
| הערות לפריט זה: |
1. עריכה ובימוי : שירלי ברקוביץ. צילום : חיים צבר.
2. הצילומים בתל מגידו נערכו באדיבות רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים.
3. תמונות הממצאים הארכיאולוגיים באדיבות רשות העתיקות ומוזיאון ישראל.
|
|
|
