|
תל מגידו הוא אַחַד הַתִלִים הָאַרְכֵאוֹלוֹגִיִים הַחֲשׁוּבִים בישראל מתקופת המקרא. מגידו התפתחה הודות לשלושה גורמים: המעיינות הסמוכים לה, אדמת עמק יִזְרְעֶאל הַפּוֹרִיָה, וַחֲשִׁיבוּתָה הָאֶסְטְרָטֶגִית של מגידו היושבת בצומת דרכים. ההתיישבות בִּמְגִידוֹ החלה באלף הרביעי לפני הספירה. באלף השני לפני הספירה הייתה מגידו אֶחָד מן המרכזים השלטוניים המצריים החשובים בארץ ישראל. בימיו של המלך פרעה תחותמס השלישי עמדה מגידו בראשו של מרד גדול מצד המלכים הכנענים נגד המלוכה המצרית. לפי המסורת המקראית, מגידו נכבשה על ידי דויד המלך, וּבְנוֹ שלמה ביסס את מעמדה. בימי המלך אחאב נֶעֶשְׂתָה העיר מרכז צבאי, והוחזקו בה דרך קבע רִכְבֵי מלחמה וסוסים רבים. שקיעתה של מגידו החלה כשנכבשה על ידי מלך אשור תגלת פלאסר השלישי. בִּמְגִידוֹ מצא את מותו המלך יֹאשִׁיָהוּ בַּקְרָב נגד פַּרְעֹה נְכֹה. לפי המסורת הנוצרית, ב"הר מגידון" יֵיעָרֵךְ הקרב הגדול באחרית הימים.
|
