הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > ביולוגיהעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > הכחדת מינים והשבתם עמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > פיתוח בר-קיימאעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שימור > שימור מינים


המגוון הביולוגי ופיתוח בר קיימא
מחבר: אוניברסיטת תל אביב. צוות קמפוס טבע


אאוריקה : כתב-עת להוראת מדעים וטכנולוגיה
חזרה3

המגוון הביולוגי

האדם חולק את כדור הארץ עם מיליוני מינים נוספים, היוצרים מעטפת דקיקה של חיים סביב כדור הארץ. מספר המינים הוא כה רב שרק מעטים מהם מוכרים לנו כיום. יצורים אלו מותאמים למחייה בכל פינות כדור הארץ, ממעמקי האוקיינוס ועד לפסגות ההרים. יש הקוראים למכלול החיים העצום על פני כדור הארץ עולם הטבע, המדענים ידברו על הביוספירה והתאולוגים יכנו זאת נזר הבריאה. באחרונה הוטבע שם נוסף לעושר החיים - המגוון הביולוגי (biodiversity).

המגוון הביולוגי מתבטא בשלוש רמות ארגון ביולוגיות. הרמה הראשונה היא של המערכות האקולוגיות: יערות הגשם, מדבריות, שוניות אלמוגים, ואגמים. ברמה השנייה אנו מבחינים במיני היצורים החיים הבונים את המערכות האקולוגיות: חתולים, כלניות, דרורים, ברושים, נמלים, חיידקים ופטריות. הרמה השלישית היא של המגוון הגנטי של כל מין ומין.

"כמה" מגוון ביולוגי יש? - עד היום תוארו על ידי מדענים 1.8-1.5 מיליון מינים של יצורים חיים. לכאורה, זהו הישג מרשים ביותר, אך זוהי רק ההתחלה. קיימים אומדנים רבים לגבי מספר המינים של היצורים החיים, ואֵלו נעים בין 3.6 מיליון מינים ל- 100 מיליון מינים. ההבדלים באומדנים נובעים משיטות הערכה שונות.

את מי אנו מכירים הכי פחות? - ביולוגים מעריכים שאנו מכירים רק 10% מחסרי החוליות והפטריות. המספר יורד עוד יותר ל- 1% עבור חיידקים ושאר מיקרואורגניזמים. ככל שהיצורים קטנים יותר הם ידועים ומוכרים פחות. רק לאחרונה, בעבודת המחקר של נטע דורצ'ין מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב על משפחת היתוציים (חרקים) החיה על משפחת הסלקיים (צמחים) בערבה, התגלו כ- 80 מינים חדשים בישראל, מהם 65 חדשים לחלוטין למדע. אך לא רק יצורים קטנים מתגלים. בשנים האחרונות התגלו ארבע יונקים חדשים למדע בהרי האנמיט, על גבול לאוס ווייטנאם. כדור-הארץ הוא עדיין ארץ לא נודעת, ככל שהדברים אמורים לגבי עושר המגוון הביולוגי.

עם זאת, ביולוגים החוקרים את המגוון הביולוגי, רואים אותו נעלם אל מול עיניהם. מקובל כיום להניח שקצב ההכחדה הנוכחי של המינים הוא פי 100 עד פי 1000 מהקצב שהיה קיים לפני הופעת האנושות. קצב זה עלה מאד בתקופה המודרנית, עם הגידול המסחרר בגודל אוכלוסיית העולם, והעלייה ברמת החיים במדינות המתועשות.

הגורם המרכזי להכחדת מינים הוא הרס בתי הגידול הטבעיים כתוצאה מפעילות האדם. יער הגשם הטרופי מכסה 6% משטח היבשות, משמע שטח הגדול פי 48 משטח ארצות הברית. בכל שנה, נהרס שטח בגודל של מחצית פלורידה מיערות הגשם. גם אזורים אחרים בעלי עושר ביולוגי רב נפגעים, ביניהם שוניות האלמוגים (שני שלישים פגועים) וביצות המלח והמנגרובים (יותר מחצי נעלמו או ניזוקו ללא תקנה).

גורם מרכזי נוסף הפוגע במגוון הביולוגי הם מינים פולשים. הכוונה למינים שהובאו לבית גידול חדש כתוצאה מפעילות האדם, לעתים במכוון ולעתים שלא מדעת. דוגמה לכך היא האצה הקטלנית, מין טרופי שהיה צמח נוי באקווריומים ונזרק מבלי משים לים התיכון בריביירה לפני כעשרים שנה. מאז הוא משגשג ומכסה את חופי צפון הים התיכון, מאיטליה ועד מרוקו. לאחרונה נצפתה האצה הקטלנית גם בחופי קליפורניה ומזרח אוסטרליה. האצה משתלטת על אזורים עצומים לאורך החופים וגורמת נזקים עצומים לסביבה וליצורים החיים. כמובן שגם משאבים כלכליים כגון חקלאות ימית ותיירות נפגעים קשות. בארץ, צוללנים מתבקשים לדווח במקרה ויראו את האצה לאורך חופינו.

מינים רבים נעלמים כתוצאה מפגיעה ישירה, כגון צייד או דייג לא מבוקר או הרעלות. לדוגמה, בארץ ניצודו הדובים, היחמורים, איילי הכרמל ועוד מינים רבים עד להכחדה מלאה. העטלפים והתנים הורעלו ואוכלוסיותיהם צומצמו מאד. לעתים ההרעלה עקיפה, כמו במקרה של הדורסים הניזונים ממזון שבו ריכוז גבוה של חומרי הדברה. חשוב לציין שכיום נעשה מאמץ להשיב חלק מבעלי החיים לארץ. לדוגמה, רשות הטבע והגנים משיבה את היחמור הפרסי לגליל ואת העיטם לבן הזנב לעמק החולה.

לא כל המינים שנידונו לכליה נעלמים מיד. רובם, סובלים בשלב הראשון מפגיעה במגוון הגנטי כתוצאה מהצטמצמות האוכלוסייה, עד שהם מצטרפים לרשימה הנקראת המתים החיים. בארץ, לפי נתוני החברה להגנת הטבע, כ- 450 מיני חולייתנים, מתוכם 150 בסכנת הכחדה ו- 20 מינים שהוכחדו.

אנו יודעים כיום שבעבר הגיאולוגי של כדור הארץ היו לפחות חמישה אירועי הכחדה המונית, כלומר הכחדה בקנה מידה גדול מאד ובקצב מהיר ביותר. האירוע המתוקשר ביותר התרחש לפני כ- 65 מליון שנה עם הכחדת הדינוזאורים, אבל האירוע הגדול ביותר התרחש כאן לפני כ- 230 מליון שנה, בסוף תקופת הפרם, ובו כנראה נכחדו מעל ל- 90% מהמינים הימיים וכ- 75% מהחולייתנים היבשתיים. כעת, ברור שאנו נמצאים בעיצומו של אירוע הכחדה המוני נוסף. בקצב ההרס הנוכחי של בתי גידול ביערות הגשם ושוניות האלמוגים בלבד, צפוי שמחצית ממיני הצמחים ובעלי החיים ייעלמו עד סוף המאה ה- 21. פירושו של דבר שאנו משאירים לצאצאינו ארץ חרבה, ענייה, מצומצמת ואחידה מבחינה ביולוגית.

שירותי המערכות האקולוגיות

מדענים רבים מעריכים כיום שאובדן העושר הביולוגי יהיה הגורם הדומיננטי ביותר המסכן את המשך קיום האנושות - יותר מהחור באוזון, התחממות האקלים או זיהום הסביבה. הסיבות לכך רבות: האדם תלוי בקיומן ובתפקודן התקין של המערכות האקולוגיות הטבעיות. מערכות אלו מספקות "בחינם" שירותים החיוניים לקיומם של בני האדם - חמצן לנשימה, טיהור מים, מניעת סחף של קרקע, האבקה של גידולי חקלאות ועוד. תפקוד המערכות האקולוגיות שומר על כדור הארץ במצב המאפשר חיים. שירותים אלו מוערכים במיליארדי דולרים!

ניקח לדוגמה את האטמוספירה. מרבית היצורים צריכים חמצן. החמצן משוחרר לאטמוספירה על ידי צמחים ואצות בתהליך הפוטוסינתזה. לכן, אובדן של צמחייה וזיהום האוקינוסים מאיימים על האוויר שאנו נושמים.

גם המים חיוניים לקיומנו. המחזור שעוברים המים - עיבוי ואידוי - מווסת בחלקו על ידי הצמחייה. לדוגמה, יערות יכולים להשפיע על האקלים של אזורים שלמים מכיוון שהם שואבים מים מהקרקע ודרך הצמחים המים עוברים דיות לאוויר. התהליך הזה מגדיל את כמות המשקעים שיורדת באותו אזור. עקירה מסיבית של יערות עלולה לגרום ליובש באזורים נרחבים.

צמחייה גם מקטינה את סחף הקרקע, דבר שהוא בעיה חמורה בפני עצמה. בכל שנה נסחפים יותר מ- 20 מיליארד טון של קרקעות ברחבי העולם. צריך לקחת בחשבון שלוקח כאלף שנה לסנטימטר עומק של קרקע להיווצר מהסלע.

מערכות אקולוגיות גם מטהרות מים. בארץ למשל מזרימים מים מטוהרים (קולחין) לחולות מישור החוף כדי שיחלחלו למי התהום ובאותה הזדמנות יעברו טיהור אחרון. דוגמה אחרת לטיהור טבעי של מים היא אגם החולה. אחת הסיבות להצפה מחודשת של חלק קטן מהשטח היא הניסיון לשיפור איכות המים שמגיעים אל הכנרת. לפני הייבוש של עמק החולה בשנות ה- 50 של המאה ה- 20, כל העמק שימש מעין מסננת למים שזרמו לכנרת.

ההיקף של רוב השירותים שאנחנו מקבלים ממערכות אקולוגיות שונות הוא כה גדול שכיום בלתי אפשרי למצוא לו תחליפים טכנולוגיים. כל האמור אינו כולל את הצרכים החינוכיים, האסתטיים והרוחניים שמספקת הסביבה הטבעית. העתיד שלנו קשור קשר הדוק בעתיד של המערכות האקולוגיות שבהן אנו חיים. לכן עלינו לשמור עליהן ועל השירותים שהן מספקות לנו, בשבילנו ובשביל הדורות הבאים.

השמירה על המגוון הביולוגי

השמירה על המגוון הביולוגי לא הייתה תמיד בראש סדר העדיפויות של שמירת הטבע. בעבר, עיקר המשאבים הופנו לשמירה על מין ספציפי מפני הכחדה. אנשי שמירת טבע רבים טוענים שזו הדרך האפקטיבית לשמירה על המגוון הביולוגי. הסיבה לכך היא ששמירה על מין הנמצא בסכנת הכחדה נעשית בין השאר על ידי שמירה על בית הגידול של אותו המין, וכך היא מביאה לשמירה גם על שאר המינים הקיימים באותו בית גידול. עם זאת, כיום מקובל לחשוב שבמקרים רבים גישה זו אינה מספקת לשמירה על מגוון ביולוגי. הסיבות לכך הן:

אם שומרים רק על אזורים שבהם נמצאים מינים בסכנת הכחדה, אנו עלולים להתעלם משטחים אחרים שגם הם חשובים לשמירה על מגוון ביולוגי.

אחת משלוש הרמות של מגוון ביולוגי היא המגוון של מערכות אקולוגיות. הדבר הזה לא בא לידי ביטוי אם אנחנו מחליטים על אֵלו שטחים לשמור רק על פי מינים ספציפיים.

אם פועלים רק כשמין מוכר נמצא בסכנת הכחדה ולא פועלים לשמירה על בית הגידול שלו, קיים סיכוי גבוה שבאותו בית גידול ישנם גם הרבה מינים קטנים ופחות מוכרים הנמצאים בסכנת הכחדה.

רוב הפרויקטים להגנה על מין אחד מתמקדים באופן טבעי בבעלי חוליות או בצמחים בעלי פרחים. אבל מה עם חסרי החוליות, צמחים חסרי פרחים, פטריות ומיקרו-אורגניזמים? מינים אלו הם המרכיב העיקרי של המגוון הביולוגי על פני כדור הארץ.

אם אנחנו באמת רוצים באמת לשמור על המגוון הביולוגי, הרבה יותר יעיל לשמור על מערכות אקולוגיות שלמות, המקיפות את המגוון הביולוגי בכל רמותיו (רמת הגנים, רמת המינים ורמת המערכות האקולוגיות), מאשר להתמקד במספר מצומצם של מינים בולטים ואהודים במנותק מהסביבה שלהם.

פיתוח בר-קיימא

קיימת הסכמה שאוכלוסיית העולם תמשיך לגדול ויחד אתה יגדלו גם צרכיה. כיצד ניתן יהיה לשלב בין פיתוח לבין הבטחת עתידם של הדורות הבאים?

קיימוּת (Sustainability) זה המונח שבו משתמשים לתיאור פיתוח שעונה על הצרכים של ההווה, מבלי לסכן את היכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם. פיתוח בר קיימא הוא מונח המתאים לכל היבט של חיים בצורה בת קיימא. באופן כללי יש שלושה תנאים שאם מקיימים אותם, שומרים על קיימוּת:

יש לנצל מקורות מתחדשים, דוגמת דגה או יערות, בקצב שלא יעלה על היכולת שלהם להתחדש.

יש לנצל מקורות לא מתחדשים, דוגמת נפט ופחם, בקצב שלא יעלה על היכולת שלנו לספק אלטרנטיבות (למשל אנרגית שמש).

פסולת יש לייצר רק בקצב שאנו מסוגלים לעבד אותה כחומר גלם למוצרים חדשים או להטמיע אותה חזרה במערכת הביולוגית של כדור הארץ.

למעשה, הסיבה העיקרית להידרדרות של הסביבה היא שיותר מדי אנשים משתמשים ביותר מדי משאבים ובטכנולוגיות שאינן בנות קיימא, ויוצרים יותר מדי פסולת. קיימוּת תשתפר על ידי אוכלוסייה קטנה יותר, צמצום של הצריכה ושימוש בטכנולוגיות "ירוקות" כמו מחזור ושימוש באנרגיות שמש או רוח.

בישראל המצב כיום רחוק מלהיות בר קיימא. דוגמה אחת היא מצב משק המים המצוי במצב קריטי. כבר כיום הצרכים שלנו גדולים ממה שניתן לספק באופן טבעי, והם רק הולכים וגדלים. בנוסף לכך, אנו גורמים נזק למאגרי מי התהום ולכנרת על ידי המלחתם כתוצאה משאיבה מוגברת. אנחנו גם מזהמים את מקורות המים, כך שכמות המים הניתנת לניצול הולכת וקטנה.

כיצד אפשר להעלות את המודעות ולטפל במצב הקיים לטובת הדורות הבאים? באוגוסט 2002 התכנסו עשרות אלפי נציגים מלמעלה ממאה מדינות ביוהנסבורג שבדרום אפריקה כדי לדון כיצד ניתן לשלב פיתוח בר קיימא במסכת החיים שלנו כיום. הפתרון שיוכל להוביל אותנו למצב של קיימוּת אמתית, מחייב שכל הממשלות והתעשייה, כמו שאר האנשים, יצמצמו את ההשפעה שיש לפעילות האנושית על הסביבה. משמע, יש לשלב חשיבה אקולוגית במדיניות החברתית והכלכלית שלנו. למרות חשיבותה של הכלכלה להתפתחות המדינה, הכלכלה היא רק מרכיב אחד בחברה, והחברה היא רק חלק מהסביבה.

המודעות לנושאי המגוון הביולוגי ופיתוח בר קיימא מורכבת, אם כן, ממספר היבטים: ברמת המידע נדרשת היכרות עם עולם הטבע, הבנת ערכיות המגוון הביולוגי לאדם, מודעות למשבר המגוון הביולוגי והגורמים לו, הטמעת תפיסות כוללות של תהליכים ודגמים מתחומי האקולוגיה, הביוגאוגרפיה והאבולוציה, הבנה של מורכבות המערכות הטבעיות ורגישותן, והיכרות עם עקרונות שמירת טבע.

ברמה של שינוי עמדות וערכים, חשוב העניין והסקרנות לגבי עולם הטבע, טיפוח אהבת הטבע הראשונית הקיימת בכל אדם, טיפוח יחס של כבוד לעולם הטבע, והטמעת מחויבות לפעולה למען ערכי שמירת טבע ופיתוח בר קיימא.

ברמת המיומנויות נדרש, פיתוח יכולת התבוננות וערנות לסביבה, היכרות עם המחשבה המדעית ועידוד מעורבות ודרכי פעולה במישור האזרחי.

עוד על הנושא
אתר אינטרנט, קמפוס טבע ברשת: http://www.campusteva.tau.ac.il/
החברה להגנת הטבע, 1999, 2000, לטבע נולד, דוחות.
המשרד לאיכות הסביבה, 2002, מגוון ביולוגי ופיתוח בר קיימא

הכותבים
הכותבים הם חברי הצוות של קמפוס טבע, אוניברסיטת תל-אביב.
לפרטים: http://www.campusteva.tau.ac.il

ביבליוגרפיה:
כותר: המגוון הביולוגי ופיתוח בר קיימא
מחבר: אוניברסיטת תל אביב. צוות קמפוס טבע
תאריך: אפריל 2003 , גליון 16
שם כתב העת: אאוריקה : כתב-עת להוראת מדעים וטכנולוגיה
בעלי זכויות : רמות; אוניברסיטת תל אביב
הוצאה לאור: אוניברסיטת תל אביב; רמות
הערות: 1. כתב העת יוצא ביוזמת למדע: מרכז מורים ארצי להוראת מדע וטכנולוגיה בבתי הספר היסודיים.