|
 |
 |
 |
חזרה3 |
 |
תרשים של משפטים לא פועליים |
בעברית יש גם משפטים ללא פועל, כלומר משפטים שהנשוא שלהם לא-פועלי. משפטים כמו המשפטים לעיל הם משפטים לא-פועליים (שֵׁמָנִיִּים).
|
דגמי המשפט השֵׁמָנִי (לא-פועלי) |
הנשוא במשפט הלא-פועלי יכול להופיע בכמה צורות:
|
דגם 1:
תואר |
הספר מעניין.
רותי חרוצה מאוד.
החתול הזה היה זריז ביותר. |
|
דגם 2:
שם עצם |
העובדים כאן סטודנטים.
אתה המנכ"ל.
הטלוויזיה היא התחליף לקולנוע. |
|
דגם 3:
צירוף יחס תואר פועל |
הכלים בכיור.
הספר הוא של גיל.
המסיבה היא באולם הספורט. הישיבה ביום חמישי.
כולנו יחד.
הישיבה מחר.
הכדור שם. |
|
דגם 4:
המילים יש/אין |
אין לי רגע פנוי.
יש מספיק זמן?
במשפטים אלה המילים יש/אין מציינות קיום, שייכות. |
|
דגם 5:
צמוד לצורת מקור |
במשפטים עם צורת מקור הנשוא יכול להיות מילים, כמו: אסור, מותר, צריך, כדאי, רצוי, אפשר, ניתן, טוב (וצורת המקור מתפקדת כנושא).
צריך לקום מוקדם. אסור לגלות.
מוטב לא להתאמץ.
כדאי לחסל את המפגע. |
- בחלק מן המשפטים הלא-פועליים משתנה הסדר הרגיל של המשפט, והנשוא מקדים את הנושא:
- כאשר אחד מהצירופים השמניים מיודע והאחר לא מיודע, הצירוף המיודע משמש תמיד כנושא.
|
האוגד |
פעמים רבות במשפטים ללא פועל יופיע אוֹגֵד (= מקשר).
קיימים כמה סוגים של אוגד:
- הפועל "היה": היה, הייתה, יהיו וכו'. כאשר משנים את זמנם של המשפטים הלא פועליים (לעבר או לעתיד), נוסף להם פועל שהוא אוגד, בדרך כלל זהו הפועל "היה".
הכנס היה אירוע (עבר) / הכנס יהיה אירוע (עתיד). - פעלים שפירושם "נהיה": לעתים בתפקיד אוגד משמשים פעלים אוגדיים: נהיה, נעשה, הפך ל..., נשאר.
דני נעשה משפטן מצטיין / דני ייעשה משפטן מצטיין. - כינויי גוף: הוא, היא, הם, הן, הִנּוֹ (= הנה הוא), זהו (= זה הוא).
במשפטים שמניים בזמן הווה נהוג להוסיף אוגד שהוא כינוי גוף.
הכנס הוא היום. זהו כנס מעניין. - מילת שלילה "אין" בנטיות שונות: אינה, אינו, אינם.
במשפטים שמניים בזמן הווה נהוג גם להוסיף אוגד המציין שלילה.
הכנס אינו היום; הילדים אינם רעבים.
האוגד מותאם דקדוקית לנושא (במין, במספר ובגוף), והוא מקשר בין הנושא לבין הנשוא הלא-פועלי, לכן הוא יכול לעזור בזיהוי הנשוא.
|
נשוא או אוגד? |
איך יודעים אם פועל הוא נשוא או אוגד?
- הפועל היה ונטיותיו (הייתה, היו, יהיו...) והמילית אין ונטיותיה (אינה, אינו, אינם) משמשים כנשוא, רק כאשר אפשר להחליף אותם במילה יש.
- כאשר לא ניתן להחליף את המילים "היה" ו"אין" במילית "יש", סימן הוא שהן משמשות כאוגד.
*הערה: מילית "אין" שלא ניתן להחליפה במילית "יש" מציינת שלילה במשפט, כלומר, היא משמשת כאוגד.
- הפעלים הפך ונעשה משמשים כאוגד, כאשר ניתן להחליף אותם בפועל נהיה.
*הערות:
א. אם ניתן להוסיף את המילית "את" אחרי הפועל "הפך" סימן ש"הפך" הוא נשוא. אם לא ניתן להוסיף אחריו את המילית "את" – זהו אוגד.
ב. אם ניתן להוסיף אחרי "נעשה" את מילית היחס "על-ידי" סימן ש"נעשה" במשפט זה הוא נשוא.
- הפעלים הפך ונעשה הם נשואים, כאשר לא ניתן להחליף אותם במילית נהיה.
|
טיפים התהליך השלם של זיהוי הנשוא במשפט: שלב 1: מחפשים פועל אמיתי במשפט. אם יש פועל נטוי (בעבר, בהווה, בעתיד או בציווי) זהו הנשוא. את הנושא מגלים על-ידי השאלה: מי +הנשוא, למשל: מי למד? שלב 2: מחפשים את המילה "יש" ותחליפיה (אין, היה). שלב 3: המשלים של האוגד – כאשר פועל העזר "היה" ונטיותיו או מילת השלילה "אין" ונטיותיה אינם מתחלפים במילה "יש" הם אוגדים. הנשוא הוא המשלים של האוגד, והוא יופיע פעמים רבות לאחר האוגד. |
| ביבליוגרפיה: | ||||||||||||
|
|
|
חזרה3 |
 |
הדפסה | ||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. | |||||||
|
|||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. |