עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > מבוא למקרא > אישים במקראעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת ההתנחלות > שופטים


דבורה, ברק ויעל (שופטים ד)
מחברת: פרופ' יאירה אמית


עם עובד י"ל מאגנס האוניברסיטה העברית בירושלים
חזרה3

לאחר עשרים שנות שעבוד ליבין מלך כנען ולסיסרא שר צבאו צעקו בני-ישראל לה' (א-ג), ובאותה עת דבורה הנביאה שפטה את ישראל (ד-ה). דבורה קראה את ברק להושיע את ישראל. ברק היתנה את יציאתו לקרב בהשתתפות דבורה. דבורה נענתה לבקשתו, אך הוסיפה כי נוכחותה תיטול מברק את תפארת הניצחון, שכן ה' ימכור את סיסרא ביד אשה (ו-ט). בקרב שהתנהל סמוך לנחל קישון ובמרדף שאחריו הוכה כל הצבא הכנעני על רכבו וחייליו (י-טז). סיסרא ירד ממרכבתו ונס ברגל לעבר המאהל של חבר הקיני, שם חשב למצוא מקלט. יעל הזמינה אותו לאוהלה, הרגה אותו, ובכך מימשה את נבואת דבורה (יז-כב). הניצחון בקרב הביא לכניעת יבין, ולאחר זמן בני ישראל אף הכריתו אותו (כג-כד).

לפי סיפור זה בהשגת הישועה השתתפו שלוש דמויות אנושיות: דבורה הנביאה, ברק שר הצבא ויעל אשת חבר הקיני. הכתוב אינו אומר על אף אחד מהם שהוא הושיע את ישראל, ולקורא קשה להכריע מי מהשלושה ראוי לתואר "מושיע", שהרי כל אחד מהם תרם את חלקו, ההכרחי והמוגבל כאחד. נראה כי מגמתו של עיצוב ספרותי זה, המקפיד בהפעלה מאוזנת של כל אחת מהדמויות לשכנע את הקורא כי ה' לבדו הוא המושיע. ה' הוא המפעיל את גיבורי העלילה. הסיפור בנוי משש יחידות, שכל אחת מהן תורמת ומכוונת לקראת הפתרון כי ה' הוא הוא המושיע: (1) מצג – א-ה; (2) המינוי – ו-ט; (3) ההכנות לקרב – י'-יג; (4) תיאור הקרב – יד-טז; (5) הרצח – יז-כב; (6) סיום – כג-כד.

פסוקי המצג, הפותחים את הפרשה, מממשים את הדגם המחזורי. בני ישראל הוסיפו לחטוא (פס' א), ה' הענישם ומכרם ביד אויבים (פס' ב), ולאחר זמן הם צעקו אל ה' (פס' ג). הפסוקים הנוספים של המצג (ד-ה) מספקים נתונים על דבורה, שהיתה אשה נביאה ובני ישראל נהגו לעלות אליה למשפט. אמנם מפסוקים אלו ניתן ללמוד כי דבורה היתה שופטת, אך הם חסרים את הנוסחה המוכרת של הקמת המושיע (השווה ב, טז, יח; ג, ט, טו). לפיכך, בשלב זה הקורא עוד אינו יודע, שדבורה אכן תתגלה כמושיעה. חסרון הנוסחה של הקמת מושיע אינו מקרי. תפקידו לעורר את השאלה על מהות המושיע.

תמונת המינוי אינה פותרת את הבעיה אלא יוצרת סיבוך: ברק ויתר על תפארת הניצחון והיתנה את יציאתו לקרב בהצטרפותה של דבורה אליו. בשלב זה נדמה לקורא כי הישועה עתידה להתחלק בין שניהם, אך דברי דבורה, "כי ביד אשה ימכר ה' את סיסרא" (פס' ט), מבטלים אפשרות זאת. הקורא, בדומה לברק משוכנע, כי נבואת דבורה מתייחסת לעצמה ורק בסיום הסיפור, לאחר שיעל הרגה את סיסרא, יגלה כי הנבואה מלאה גם תפקיד של חידה, ודבורה לא התכוונה לעצמה.

בשלב ההכנות למלחמה הצדדים נערכים לקראתה. ברק מגיע עם לוחמים משבטי זבולון ונפתלי, וסיסרא מגיע עם כל העם והמרכבות אשר לו. לקורא אף נודע על חבר הקיני, שבאותה עת נטה את אהלו סמוך לאיזור הקרב.

השלב הבא – המלחמה. לכאורה, בשלב זה עתיד ברק להתגלות כמושיע, אך תיאור הקרב מבהיר שה' הוא המושיע, הוא המם את מחנה סיסרא ורכבו, גרם למנוסתם והותיר לברק וצבאו את המרדף בלבד.

פרטי הרצח של סיסרא מלמדים כיצד מכר ה' את סיסרא ביד אשה. למרות יחסי השלום ששררו בין יבין ובין חבר הקיני, הרגה יעל את סיסרא.

בפסוקי הסיום נמסר במפורש על חלקו של ה' בניצחון: "ויכנע אלהים ביום ההוא את יבן מלך כנען לפני בני ישראל".

נמצא כי שלושת הגיבורים האנושיים מופעלים על-פי תכנית אלוהית, המותירה בידי כל אחד מהם רק חלק מן הביצוע. החלק המכריע של הישועה מתבצע בידי האל עצמו: דבורה פועלת עד הקרב ונעלמת לאחריו, יעל מופיעה רק בשלב של מנוסת סיסרא, ואילו ברק, שאמנם נזכר לפני הקרב, בזמן הקרב ובשלב המרדף, נמצא תמיד בצילה של דמות חזקה ממנו – דבורה, ה' או יעל. נוכחותו הקבועה מועמת על ידי משניות תפקידו. הקרב הצפוי בין שני הגברים, ברק וסיסרא, הופך למאבק, שבראשיתו ובאחריתו פועלות שתי נשים: דבורה, המפעילה את ברק, ויעל שהורגת את סיסרא. מי שהכריע את גורל המערכה, בפעולה ישירה ולא מאחורי הקלעים, הוא ה': "ויהם ה' את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל המחנה" (פס' טו). דבורה, ברק ויעל רק באו "לעזרת ה' בגבורים" (ה, כגב).

המגמה להבליט את חלקו של האל באירוע הניעה את המחבר לעצב עלילה שיש בה מיסוד החידה ושהגיבורים האנושיים שלה מממשים תכנית אלוהית.

ביבליוגרפיה:
כותר: דבורה, ברק ויעל (שופטים ד)
מחברת: אמית, יאירה (פרופ')
שם  הספר: מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא
עורכי הספר: גרינברג, משה; אחיטוב, שמואל  (פרופ')
תאריך: תש"ן - תשס"ד
בעלי זכויות : עם עובד
הוצאה לאור: עם עובד; י"ל מאגנס; האוניברסיטה העברית בירושלים
הערות: 1. התוכן: ‬
א. יהושע / עם מבוא ופירוש מאת שמואל אחיטוב.
ב. שופטים / עם מבוא ופירוש מאת יאירה אמית.
ג. שמואל א-ב / עם מבוא ופירוש מאת שמעון בר-אפרת. ‬
ד. ירמיה, כרך א-ב / עם מבוא ופירוש מאת יאיר הופמן. ‬
ה. יחזקאל, כרך א-ב / עם מבוא ופירוש מאת רימון כשר. ‬
ו. יואל / עם מבוא ופירוש מאת מרדכי כוגן -- עמוס / עם מבוא ופירוש מאת שלום מ’ פאול. ‬
ז. עבדיה / עם מבוא ופירוש מאת מרדכי כוגן. יא, 39 ע’. -- יונה / עם מבוא ופירוש מאת אוריאל סימון. ‬
ח. שיר השירים / עם מבוא ופירוש מאת יאיר זקוביץ. ‬
ט. רות / עם מבוא ופירוש מאת יאיר זקוביץ. ‬
י. אסתר / עם מבוא ופירוש מאת אדל ברלין. תרגם דורון כהן. ‬
הערות לפריט זה:

1. פריט זה לקוח מתוך כרך שופטים : עם מבוא ופירוש מאת יאירה אמית.