הסדרי נגישות



שופטים
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

המנהיגים הישראלים בתקופה שלפני המלוכה מכונים שופטים, ותפקידם היה להושיע את עמם, או את שבטם, מידי אויבים.

השופטים היו מנהיגים שרוח ה' צלחה עליהם, ובכוח זה פעלו עד אשר סילקו את הסכנה של האויבים או המשעבדים.
לפי כותב ספר שופטים, הצרות נבעו מכך שהעם החל לעבוד לאלוהים זרים, ה' העניש אותם ונתן אותם ביד אויב, לאחר שזעקו לה' נשלח שופט להושיעם, והארץ שקטה. ספר שופטים מציג סדר זה כתופעה מחזורית.
בספר שופטים נזכרים גם מנהיגים שהחוקרים נוהגים לכנותם שופטים קטנים (או שופטים רצופים).
השופטים הגדולים הם המושיעים, אנשי החיל שהצילו את עמם מהאויבים: עתניאל בן קנז, אהוד בן גרא, דבורה, גדעון, יפתח הגלעדי, שמשון.
תקופות השלום שבאו בעקבות מעשי ישועתם הן במספרים נוסחאיים של דור (40 שנה), חצי דור (20 שנה) או שני דורות (80 שנה).
לא ברור אם שמגר בן ענת, ברק בן אבינועם, ואבימלך בנו של גדעון נחשבו גם כן לשופטים.
השופטים הקטנים הם השופטים שיש לגביהם הערה ביוגרפית קצרה בלבד (משך כהונתם, משפחתם ומקום קבורתם), ללא סיפור מעשי הישועה שעשו: תולע בן פואה (שופטים י' 2-1), יאיר הגלעדי (י' 5-3), איבצן מבית לחם (י"ב 10-8), אילון הזבולוני (י"ב 12-11), עבדון בן הלל הפִּרְעתוני (י"ב 15-13).
חלק מהשופטים הנהיגו את העם בזמן מצוקה, וחזרו אחר כך לחייהם הפרטיים, וחלקם המשיכו לשפוט את העם במשך תקופות ארוכות (כמסופר בשופטים י' 2; י' ; י"ב 9; י"ב 11, ט"ו 20).
נראה שכל השופטים היו מקומיים, ופעלו בשבט אחד או שניים, או בברית-שבטים בה נכללו 6-5 שבטים, ואיש מהם לא רכש סמכות על כלל שבטי ישראל. אין לדעת אם השופטים שפטו בזה אחר זה, או במקביל באזורים שונים בארץ.
השופטים שבספר שופטים לא ירשו את המנהיגות ולא נבחרו אליה על ידי העם, אלא נתמנו על ידי ה' כשופטים מושיעים. זוהי מנהיגות חריסמטית, ספונטנית, אישית, ללא יציבות מוסדית. תקופת השופטים המתוארת בספר שופטים משקפת העדר של מישטר מרכזי, שבו "איש הישר בעיניו יעשה" (כ"א 25).

לקריאה נוספת בלקסיקון לתרבות ישראל:
שופטים


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא