הסדרי נגישות



מלחמה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

מלחמה היא מאבק מזויין בין שתי קבוצות בני אדם.

המלחמות היו תופעה רגילה בתולדות עם ישראל בתקופת המקרא. ביניהן היו תקופות קצרות ביותר של שלום. יש לציין את מלחמות הכיבוש בימי יהושע ומלחמות ההתנחלות בתקופת השופטים, את מלחמות ההתפשטות של תקופת המלוכה ואת מלחמות המגן, כנגד המעצמות האזוריות, לשמירת העצמאות המדינית. היו מלחמות שנחשבו למלחמות קודש/חובה, שכל העם חייב לצאת ולהשתתף בהן, והיו מלחמות רשות, בהן ניתן פְּטוֹר לחלק מהאזרחים.
בימי השופטים ובימי ראשית המלוכה, רק מעצמות כמו מצרים או ערי מלוכה חזקות ומבוססות בכנען, יכלו להחזיק צבא גדול מצויד באמצעי לחימה משוכללים, כגון: המרכבה הרתומה לסוסים, שנקראה גם 'רכב הברזל'. טכנולוגיה צבאית זו הטילה אימה על צבאות העמים שלא היו מצוידים במרכבות (שופטים א' 19). כלי הנשק של בני ישראל היו מעטים. רוב הלוחמים מבני ישראל היו איכרים שהצטיידו בחניתות עץ, באבנים ובקשתות. חרבות, מגינים, שריון וכובע היו נדירים – והיו רכושם של ראשי שבטים ולוחמים מקצועיים (שמואל א, י"ג 22).
סיפורים אחדים במקרא מעידים על שימוש בטקטיקה פשוטה למדי במלחמה: סיפור דוד וגוליית מראה שאחרי השמעת איומים וקללות וזריקת אבנים, נפגשו נציגים של שני הצבאות, וההכרעה ביניהם הייתה ההכרעה בין עמיהם (שמואל א, י"ז). בסיפור המאבק בין צבאות שאול ודוד ליד הבריכה הגדולה בגבעון, נלחמו 12 נציגים מכל צד זה בזה, אולם לא הושגה ביניהם הכרעה והמערכה התפתחה למלחמה כוללת עם נפגעים רבים (שמואל ב, ב' 13-17).
סיפור כיבוש העי מעיד שלפעמים היו נוקטים בתכסיס האורב, כדי להוציא את האויב מן העיר הבצורה (יהושע ח'), ותכסיסיו של גדעון מעידים על חלוקת צבאו לכמה ראשים המקיפים את האויב, ועל יצירת מהומה ובלבול במחנה האויב (שופטים ז' 16 ואילך).
חלק מהסיפורים משקף מצב שבו הוכנעו רוב הלוחמים של צד אחד, והחלה מנוסה של הנותרים בחיים. מרביתם נהרגו במהלך המרדף (שופטים ג' 29; ז' 21-23 ועוד).
בדרך כלל היו המנצחים הורגים את השבויים הזכרים, ולקחו כשלל את הנשים והטף, שהפכו לעבדים (דברים כ' 13-14; שמואל ב, ח').
חוקי המלחמה בתורה מרוכזים בדברים כ'-כ"א. חוקים אלה משקפים את האידאל ולא את המציאות. לפיהם, מלחמה נחשבה לדבר קדוש, כי ה' יוצא עם הצבא לקרב כדי להושיעו; ליציאה לקרב קדם נאום עידוד של הכהן לעם (במשנה הוא נקרא 'כהן מְשׁוּחַ מלחמה'); מלחמת רשות איפשרה מתן פטור לאנשים מסוימים; המחנה נשמר טהור ונקי; נעשתה הבחנה בין ערים רחוקות לערים בכנען; נעשתה הבחנה בין עיר שרוצה בהסכם שלום לבין עיר המסרבת להיכנע לבני ישראל;נאמר בחוק כיצד יש לנהוג באויב מנוצח, או באישה שנלקחה בשבי; נאסר להשחית עצי פרי בזמן מצור ועוד.


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא