 |
|
 |
|
אהרן
מחבר:
גשר מפעלים חינוכיים
|
|
 |
|
 |
|
 |
אבי משפחת הכוהנים הראשית בישראל, משבט לוי. מכיוון שהוא ובניו נבחרו להיות כוהנים לה', הוא נקרא 'אהרן הכוהן'. היה בנם הבכור של עמרם ויוכבד, ואח למשה ולמרים. אהרן היה שותף מלא למשה בפגישותיו עם פרעה (הוא שימש "פֶּה" למשה כְּבַד הַפֶּה והלשון), בעשיית אותות ומופתים, בהנהגת העם במצרים וביציאת מצרים, בקריעת ים סוף ובהקמת מערכת הלְוִויָה והכהונה.
אהרן נחשב לכוהן גדול / כוהן הראש, אבי כל הכוהנים. זכותם של בניו לשרת בקודש וליהנות מן הקודשים היא נצחית – "ברית מֶלַח עולם" (במדבר י"ח 19). פנחס בן אלעזר, נכדו של אהרן, הביא לעצירת המגיפה בפרשת בַּעַל פְּעוֹר (במדבר כ"ה), לכן הובטחה לו ולזרעו "ברית כהונת עולם" (במדבר כ"ה 13). התורה מטילה על אהרן, באמצעות משה, את כל עבודות הפולחן - קורבנות, מלאכת המשכן ועוד.
אהרן הוא שעשה את פסל עגל הזהב, לפי דרישת העם.
בספרות חז"ל הוא נזכר כאיש שלום ופשרה: "הִלֵּל אומר: הֵוֵוי מתלמידיו של אהרן - אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הַבְּרִיוֹת ומְקָרְבָן לתורה" (משנה, פרקי אבות, פרק א', משנה י"ב).
לקריאה נוספת:
אהרון באנציקלופדיה ynet
מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
|
