|
משורר ישראלי, מתרגם ומסאי, חי בשנים 1925 - 1994. נולד בניו יורק למשפחת רבנים ידועה. בבית הוריו דיברו רק עברית, וכילד אף שהה שלוש שנים בארץ.
בשנת 1946 הדריך בצרפת בני נוער יהודים מניצולי השואה. בעקבות חוויותיו מאותה תקופה פרסם את ספרו "אין פרפרים שחורים". ב-1947 עלה ארצה ושירת בפלמ"ח.
כרמי חי בירושלים ועסק בעריכה, בכתיבת שירה ובתרגום מחזות (בין היתר של שקספיר) ושירים לעברית. כמו כן תרגם לאנגלית מבחר מן השירה העברית לכל תקופותיה ובכך פתח צוהר אל השירה העברית עבור חובבי שירה שאינם קוראים עברית.
שירתו משלבת שפה מקראית, מרכיבים סוריאליסטיים, שימושי לשון עדכניים והשפעות זרות. כל אלה מייצרים תחושת עירוב של הקדוש עם הארצי.
ספריו: שלג בירושלים, הים האחרון, נחש הנחושת, דבר אחר, אל ארץ אחרת, ליד אבן הטועים, אחת היא לי, שירים מן העזובה, אמת וחובה, שירים - מבחר 1951 - 1994.
מעבר ללקסיקון > לקסיקון ספרות
|
