חברת "דרך ארץ", מתכננת ומקימת כביש חוצה ישראל, שמה דגש רב על כל ההיבטים הסביבתיים והנופיים שלו. החברה אף החמירה עם עצמה ואימצה אמות-מידה מתקדמות בכל הנוגע לעיצוב הדרך ושילובה בנוף, צמצום מטרדי רעש, הגנה על מרחב המחיה של בעלי-החיים והצמחים ועוד...

קבוצת דרך ארץ היא בעלת הזיכיון למימונו, תכנונו, הקמתו, הפעלתו ואחזקתו של כביש חוצה ישראל (כביש 6) למשך שלושים שנה. בקבוצה שלוש חברות: שיכון ובינוי, אפריקה-ישראל ו-CHIC מקנדה, המחזיקות בחלקים שווים בבעלות על הזיכיון.

במהלך השנתיים האחרונות, מאז החלו עבודות התכנון המפורט של כביש 6 ולאחרונה הקמת הכביש עצמו, קיימה דרך ארץ מפגשים רבים עם גורמים שונים במשק ובחברה בארץ - רשויות מקומיות, יישובים לאורך תוואי הכביש, בתי-ספר וגופים ציבוריים שונים. ממפגשים אלה התברר עד כמה דל המידע שבידי הציבור הרחב בכל הנוגע לעובדות ונתונים בסיסיים על הכביש, יעדיו, התוואי בו יעבור, ממדיו, שלבי הפיתוח, מאפייניו הייחודיים ועוד.

לעומת זאת, הגופים המתנגדים לכביש הצליחו לעשות לכביש דמוניזציה ולייחס לו את הרס הפיתוח העתידי בארץ, הן מבחינה סביבתית והן מבחינה חברתית. כאשר אזלו והצטמקו הטיעונים הסביבתיים נגד הכביש, נאחזו 'הירוקים' בטענות חברתיות וכלכליות, שגם הן ברובן מטעות את מי שאינו בקי בפרטים.

כתבה זו נועדה להעמיק את היכרות הקוראים עם מאפייניו העיקריים של הכביש, תוך דגש על התייחסותה ופעולותיה של חברת דרך ארץ בתחום איכות הסביבה.


 

שלושה יסודות

הבסיס לפעולת דרך ארץ הנו עקרונות התכנון, שגובשו ואושרו על-ידי המדינה באמצעות חברת כביש חוצה ישראל, לרבות קובץ הנחיות, מסמכים סביבתיים ומערך הסכמות מגובש לגבי תכנונו, הקמתו והפעלתו של הכביש. כל אלה משמשים כמסגרת לפעילות דרך ארץ, כפי שיפורט להלן.

הטענות לגבי ההשלכות התכנוניות של הכביש נוגעות בעיקר לחשש מהאצת תהליך הפירבור המצמצם את השטחים הפתוחים, מהגברת השימוש ברכב פרטי ומהגדלת הפערים החברתיים-כלכליים. נראה כי תמ"א 35 מציעה דרך להתמודד עם סוגיות אלו, בכך שהיא מעודדת את המשך הפיתוח בבנייה רוויה במסגרת הישובים העירוניים הקיימים.

פעילויות החברה בנושאי איכות הסביבה, מתבססות על שלושה יסודות:

1. הנחיות המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בהוראות התוכנית, והנחיות המשרד לאיכות הסביבה.


2. תפיסת התכנון וההנחיות שנגזרו ממנה על-ידי חברת כביש חוצה ישראל.


3. התייחסות חברת דרך ארץ לנושא איכות הסביבה ותפיסתה לגבי תפקידיה ומחויבותה לצמצום מפגעים כתוצאה מהקמת הכביש והפעלתו.

 

דו שיח עם היישובים

הסוגיות המרכזיות עליהן ניתנה הדעת בשלושת המקורות הנ"ל, הן עיצוב הדרך ושילובה בנוף תוך מזעור הפגיעות הנופיות, וכן צמצום מטרדי רעש ועמידה בתקנים מחמירים שנקבעו על-ידי המשרד לאיכות הסביבה.

חברת דרך ארץ הציבה אמות-מידה חדשות ומתקדמות לטיפול הסביבתי והנופי. טיפול זה, שנעשה בכפוף לדרישות ולהנחיות המשרד לאיכות הסביבה וגורמי התכנון האחרים, עומד בסתירה מוחלטת למידע המופץ לציבור על-ידי מתנגדי הכביש - כאילו לא נערכה בחינה סביבתית ולא נלמדו השפעותיו הסביבתיות של הכביש במישורים השונים.

המסמכים הסביבתיים שהוכנו (חלקם עדיין בהכנה) על-ידי חברת דרך ארץ, פתוחים להערות ולביקורת של הציבור. החברה מקיימת דו-שיח מתמשך עם אותם יישובים, אשר בקרבתם עובר הכביש. במפגשים אלה מוצגות תוכניות הכביש, הבעיות הסביבתיות החזויות והפתרונות המוצעים. הערות והצעות של התושבים נשקלות ונבחנות על-ידי אנשי המקצוע של דרך ארץ, ובמספר מקרים שולבו הצעות ענייניות בפתרון מוסכם על כל הצדדים. בתחומי השיקום הנופי והאקוסטיקה משקיעה דרך ארץ מאמצים ניכרים במזעור הפגיעה הנופית, באמצעות שיקום בר-קיימא של הנוף, כמו גם במגונים אקוסטיים מתאימים המשולבים בעיצוב נופי מקומי.



 

המלצות והנחיות

התכנון המפורט של הכביש נעשה תוך גילוי רגישות סביבתית גבוהה ביותר. קרוב ל-8% מהתקציב הכולל של הכביש מיועדים לעיצוב ושיקום הנוף, מיגון אקוסטי ופעילויות סביבתיות נוספות. פעולות אלו משולבות הן במישור התכנוני והן במישור התפעולי-ביצועי.

הצוות ההנדסי העוסק בתכנון ובהקמת הכביש, מורכב בעיקרו מאנשי מקצוע מקנדה וישראל. בקנדה קיימת מודעות גבוהה לאיכות הסביבה ומיושמות תקנות מחמירות בנושאי סביבה שונים. לכן, הדרישות שהציבו גורמי התכנון והמנהל הסביבתי, אינן זרות למשקיעים הזרים.

קיימת הקפדה על רמה מקצועית גבוהה בהכנת המסמכים הסביבתיים הסטטוטוריים שנדרשו על-ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, מסמכים המוגשים לאישור חברת חוצה ישראל ואחר-כך לאישור "הצוות המלווה" הפועל מטעם המועצה. צוות זה, המורכב מאנשי-מקצוע (נציגי משרדי הממשלה השונים) בוחן בקפידה כל מסמך המוגש לאישורו ומפרסם המלצות והנחיות למזעור מפגעים סביבתיים. אלה יהפכו, לאחר אישורם, חלק מהוראות התוכנית ויחייבו את דרך ארץ.

זאת ועוד, אנשי מקצוע בתחומי הסביבה השונים כמו תכנון נוף, אקוסטיקה, ארכיאולוגיה וניקוז, מעורבים ומשולבים באופן שוטף ומפורט בכל שלבי התכנון. דרישות ותשומות מצדם באות לביטוי ומיושמות בתכנון המפורט הסופי.

בנוסף, החברה הזכיינית מתאמת את תוכנית הכביש עם תוכניות פיתוח תיירותיות הסמוכות לו, דוגמת מעברים וחציית הכביש בתוכנית "ציר הגבעות" (אותו מכינה קק"ל בקטע שבין מחלף בן-שמן ומחלף מזור), ומסלולי טיולים לאורך אפיקי נחלים הנמצאים כיום בתהליכי תכנון ושיקום.



 

שיקום ופיתוח נופי

ניתן לחלק את הכביש למספר יחידות נוף בסיסיות: אזורי בינוי עירוניים (דוגמת סביבת ראש העין ובת חפר), אזורי בינוי כפריים (דוגמת סביבת בית נחמיה ובחן), שטחים פתוחים טבעיים (סביבת הדרך מצפון למחלף בן-שמן עד לישוב אלעד, ולאורך קטע הכביש דרומית למחלף עירון), ושטחים חקלאיים (המאופיינים בחלקות גדולות של גידולי שדה, פרדסים ומטעים, או בפסיפס של חלקות קטנות עם מגוון 4 גידולים כגון, בקרבת מושבים וכפרים ערביים).

רוב סביבת הדרך מאופיינת בשטחים חקלאיים, הנחשבים פחות רגישים מבחינה נופית, מכיוון שעצם העיבוד החקלאי כבר שינה את תבנית הנוף הטבעית. למרות זאת, הנוף החקלאי מהווה ערך בפני עצמו, שיש לשמרו ולחזקו. שיקום שולי הדרך באזורים החקלאיים מהווה אם כן אתגר מיוחד, לאור העובדה שהנוף החקלאי המעובד הוא דינמי, עונתי ומשתנה, ופיתוח שולי הדרך צריך לשקף בהתאמה עונתיות זאת. תוואי הכביש יאפשר לנוסעים בו לצפות על אזורים חדשים, שעד היום נחשפו רק לעיני חקלאים שעיבדו את השטח, או מטיילים. המאמץ המושקע בשיקום ובפיתוח הנופי, נועד להביא לשילוב מרבי של שולי הכביש עם תבניות הנוף המשתנות לאורכו. השיקום הנופי נועד לחזק את הקשר בין הדרך והנוסעים בה לבין סביבתה, מבלי להחדיר אלמנטים זרים לשטח.

בתחום פרוזדור הכביש בו לא יתאפשר עיבוד חקלאי (למעט שטחים מסוימים בתחומי מחלפים), ובשטחים הפתוחים הטבעיים, יוקצו 'שטחי מעבר' לבתי-גידול טבעיים המצויים בסביבת הדרך. למטרה זאת גויסו מספר אנשי-מקצוע, כולל ד"ר אביבה רבינוביץ, לשעבר המדענית הראשית של רשות שמורות הטבע, אשר גיבשו תוכנית לבחירת צמחים רב-שנתיים המאפיינים את השטחים הפתוחים, איסופם, ריבוים וזריעתם לאורך שטחים אלה.

כמו-כן הוחלט שלא לעשות שימוש בצמחים פולשניים או צמחים הזרים לשטחים אלה, העלולים להשתלט על הצמחייה הטבעית ולגרום נזק לסביבה.



 

רצועה פתוחה

היבט תכנוני חשוב המשפיע על אופי השיקום הנופי ומייעל אותו, מתבטא בשיטת הרחבת הכביש עד לשלב הסופי שלו. חברת דרך ארץ מתכוונת לעשות זאת בשיטת "חוץ-פנים", לפיה יפותחו וישוקמו הסוללות החיצוניות של הכביש - כבר בשלב הראשוני שלו, על-פי התוכנית הסופית. תוספת נתיבים למסלולים בהתאם לנדרש בשנים הבאות, תיעשה ברצועה פתוחה שתישמר לייעוד זה במרכז הכביש. עד אז, תפותח רצועה זו עם צמחיה בהתאם לעקרונות השיקום.

לשיטה זו יתרונות חשובים מההיבט הנופי, כגון: שילוב חזותי של הכביש בנוף החל מהשלב הראשון, שיפור חזות הנוף לנוסעים בכביש על-ידי מניעת הצורך בהקמת קיר בטון מפריד בין המסלולים בשלב הראשון, שיפור המעבר לבעלי-חיים עד להתבססותם של מעברים תת-קרקעיים, והתבססות הצמחייה בשוליים החיצוניים ללא צורך בשיקום חוזר בכל פעם שהכביש יורחב.

עקרונות התכנון הנופי של הכביש הם בעיקרם עקרונות שיקום ופיתוח של נוף בר-קיימא, המשתלבים בעקרונות תוכנית מיתאר ארצית 35. על-פי עקרונות אלה ייכללו בתכנון הכביש מכלולים נופיים בתחומי הארכיאולוגיה והנוף.



 

רשימת צמחים

בנוסף לעקרונות פיתוח של 'השתלבות' בסביבה, ויצירת עניין בשיקום הנופי (הן מהכביש החוצה והן כלפיו מהסביבה), העיקרון הראשי של דרך ארץ היינו שיקום שולי הכביש כמעבר לבתי-גידול, אשר נמצאים בסביבה. האתגר בגישה זו היינו המעבר דרך השטחים החקלאיים (כ-80% מתוואי הדרך), שבהם רוב בתי-הגידול הטבעיים נהרסו בשל החקלאות המודרנית והריסוסים הנלווים. במקומות אלה נשארו אך מעט שרידים של הצומח הטבעי. דרך ארץ רואה את שיקום שולי הדרך בשטחים אלה, כשלב ראשון בתהליך של שיקום הצומח המקומי.

יתרונות נוספים של תפיסה זו כוללים: פיתוח נופי בר-קיימא, שיקום נופי המחזיק את עצמו לאורך ימים, מתן אפשרות להמשך התפתחות טבעית, שיקום נוף דינמי שמשקף את עונתיות הצמחייה כפי שקורה בנוף פתוח וצמצום צריכת המים בתחזוקת הכביש.

כדי ליישם הלכה למעשה את עקרונות הפיתוח והשיקום הללו, הושקע מאמץ רב בפגישות ודיונים, עם דוגמאות לתכנון מול הגופים המאשרים. לכאורה, עיקרון שנראה כה פשוט והגיוני, נתקל במשך תקופה ארוכה בהסתייגויות נמרצות, החל מטענות נגד המופע החזותי של הצומח הטבעי ועד להטלת ספק באפשרויות היישום בפרויקט בקנה-מידה גדול.

דרך ארץ זוכה גם לעזרתה של ד"ר אביבה רבינוביץ, המשמשת כיועצת החברה בכל הנוגע לקשר בין מסלע-קרקע-וצומח, ומקיימת בקרה על רשימת הצמחים המשמשים לשיקום. בעזרתה נבחרו צמחים מתאימים לתנאי הכביש, ואשר עונים גם לשאר מטרות הפיתוח הנופי (מוקד חזותי, מניעת סחף וכיוצא באלה).

במסגרת המאמצים של דרך ארץ להציג את גישת התכנון לפני הגופים הממשלתיים, נקבעו כבר לפני קרוב לשנתיים קווים לשיתוף-פעולה עם גורמים ציבוריים, כמו הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, הקק"ל ואחרים.

היום, בתום למעלה משנתיים של עבודה אינטנסיבית, העקרונות שהותוו בתחילת הדרך באים לידי ביטוי בתוכניות, במפרטים, וכן ברשימת הצמחים הכללית אשר גובשה לכל הכביש. רשימה זו נמצאת היום בידי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, כדי להיערך לשיתוף פעולה במשימת איסוף הזרעים, שישמשו בשיקום הכביש.



 

מעברים לבעלי-חיים

מעברים אלה מונעים היווצרות חיץ פיסי רחב, המפריד ומבודד אוכלוסיות של בעלי-חיים משני צדי הכביש. כמו כן, הם מצמצמים את מקרי הדריסה של בעלי-חיים ואת מספר תאונות דרכים לנוסעים בכביש. על-פי דרישת חברת כביש חוצה ישראל, ערכה רשות שמורות הטבע בדיקה מקיפה בנושא. בעקבות זאת, נעשה מאמץ תכנוני למיקום המעברים על-פי הקריטריונים שקבעו מומחי הרשות.

"תוכנית המעברים", שאושרה על-ידי הצוות המלווה, קובעת כי היקף המעברים יהיה גבוה מהמינימום ההכרחי שנקבע על-ידי הרשות ומהמקובל בעולם.

חברת ^דרך ארץ^ הקפידה על מחוייבותה לשילוב המעברים בתכנון המפורט של הכביש, ולמעט מקרים בודדים, אף שיפרה את העמידה בדרישות הרשות מבחינת המרחקים בין המעברים וגודלם. בסך-הכל מתוכננים למעלה ממאה מעברים לבעלי-חיים מתחת לכביש.



 

רעש כמטרד סביבתי

מאמץ רב מושקע בזיהוי בעיות חזויות של רעש ביישובים הסמוכים לכביש, ובתכנון אמצעים לצמצום המטרדים. בסוגיית הרעש נקבעו לכביש חוצה ישראל קריטריונים ודרישות מחמירות ביותר. דרך ארץ מתמודדת איתם בעזרת כלי ניתוח וחיזוי חדשניים ומתקדמים ביותר, ובהתאם להנחיות מפורטות של המשרד לאיכות הסביבה.

בין האמצעים הננקטים: הפחתת רעש באמצעות עבודות עפר מתאימות, באמצעות מחסומים אקוסטיים עם או בלי אספלט שקט. כמו-כן, מושם דגש על עיצובם וחזותם של המיגונים האקוסטיים.



 

פגיעה במי תהום

לפני כחודשיים הביעו מספר ארגונים 'ירוקים' מחאה על 'התעלמותם' של מתכנני הכביש מבעיית זיהום מי התהום, עקב נגר גשמים שישטוף את הכביש, וכן מתאונות של מובילי מטענים עם חומרים כימיים, ובמיוחד דובר על סיכון זיהום מקורות הירקון. השאלה הנשאלת בהקשר זה היא: מה נעשה בתחומים אלה בשאר כבישי הארץ, ומדוע הדרישה הייחודית מופנית כלפי כביש 6 דווקא?

יש לומר כי קריטריוני הבטיחות המיוחדים שאומצו בתכנון כביש 6, מפחיתים בצורה ניכרת את סיכוני התאונות שהעלו מתנגדי הכביש. בנוסף, חברת דרך ארץ מחויבת להקמה ולהפעלה של צוותי חירום לטיפול באירועים חריגים, כדוגמת תאונות כימיות בכביש.

אשר למי הנגר העילי, חשוב לציין כי בשונה משאר הכבישים בארץ, כביש 6 מנוקז כולו לאפיקי נחלים המתחברים למערכת הניקוז הארצית. לא ייווצר מצב של שטיפה על פני שטחים פתוחים ולפיכך, לא נשקפת כל סכנה לזיהום מקורות המים מהכביש. בנוסף, הדשנים וחומרי ההדברה המפוזרים ביד נדיבה בשטחים החקלאיים בהם עובר הכביש, מאיימים על מי התהום לאין שיעור יותר מאשר מי הנגר של הכביש.



 

ארכיאולוגיה

תחום נוסף בעל רגישות ציבורית גבוהה הוא נושא הארכיאולוגיה, הנתון לאחריותה מלאה של חברת כביש חוצה ישראל. ואולם, כדי למנוע פגיעות מיותרות במורשת הארכיאולוגית, החברה מבצעת את העבודות בתיאום ובפיקוח צמודים של אנשי רשות העתיקות. הנושא זוכה להתייחסות הן בשלבי התכנון והן בשלבי ההקמה.



 

תוכנית פעולה סביבתית

דרך ארץ הכינה תוכנית פעולה סביבתית הכוללת הנחיות ופעולות להגנה על הסביבה ולצמצום מטרדים סביבתיים בשלב הקמת הכביש, ותוכנית ניהול סביבתי לשלב הפעלתו.

תוכנית הפעולה הסביבתית לשלב ההקמה כוללת, בין השאר, השקעת מאמצים ונקיטת אמצעים שונים לצמצום מטרדי אבק מעבודות עפר, תנועת ציוד ופעולות חציבה וגריסה, יישום טכנולוגיות לחיסכון במים ולשימור אנרגיה, מניעת זיהום מקורות מים על-ידי מיגון מכלי דלק, איסוף שמנים לצורך מחזור, אחסון נאות של חומרים מסוכנים וחומרי נפץ, תוכנית לניהול פסולת ושמירה על הניקיון ברשות הרבים, תוכנית סניטרית ידידותית לסביבה, מניעת שריפה של חומרים כלשהם בתחומי הקו הכחול של התוכנית. תוכנית הפעולה הסביבתית לשלבי ההפעלה כוללת, בין השאר, הרחבתה של תוכנית ניהול האשפה ושמירה על ניקיון רשות הרבים, ניטור רעש ומעקב אחר יעילות המיגון שהוקם לצמצום מטרדי הרעש, ניטור מעברי בעלי-חיים למעקב אחר תפקודם של המעברים המיוחדים שהוקמו, ניטור שיקום הנוף, יישום אמצעים לצמצום צריכת מים שפירים והגדלת השימוש בקולחים להשקיה, ניהול , משולב של לחימה במזיקים ובעשבים, אמצעים ופעולות למניעת שריפות בשטחים הפתוחים.


* הכותבים הם עובדי חברת "דרך ארץ", מנהלי תחומי איכות הסביבה והשיקום הנופי.

	העתק קטע למסמך עריכה
סמנו את הקטע הרצוי על ידי העברת העכבר תוך כדי לחיצה על כפתור שמאלי בעכבר.<br> לאחר הסימון לחצו שוב על הכפתור "העתק קטע למסמך עריכה".
Ok