תיאורי בריאת העולם בישראל שונים תכלית שינוי מהתיאורים שהיו מקובלים בעולם האלילי, ואמונת האחדות הישראלית היא שחוללה שינוי זה. מיתוס הבריאה באמונה האלילית מתבסס על שני רעיונות יסוד: א. האלים נולדים ומולידים ככל יצור חי; ב. האלים אוהבים, שונאים ונלחמים זה בזה כבני אדם, כדרך שבחברה אנושית נופל השלטון בחלקו של המנצח במלחמה, כך גם האל המנצח במאבק הופך להיות ראש האלים או ראש הפנתיאון.
באמונה הישראלית לא תיתכן תפיסה כזו. האמונה הישראלית נבדלת מהאמונה האלילית לא רק בכמות: אל אחד בישראל לעומת אלים רבים אצל הגויים; עיקר השוני נעוץ באיכות: האל נמצא מעבר לחוקי ההוויה; הוא אשר יצר חוקים אלו, ולפיכך אין הוא עצמו כפוף להם. העובדה שאלוהי ישראל הוא אל אחד ויחיד, ואין לצדו אלה, שוללת מהאמונה את עקרון הזיווג של היסוד הזכרי עם הנקבי ובכך נוטלת מעולם האל את האפשרות של התהוות והתרבות בדרך הטבע. והואיל והאל יחיד ואין לו רע, לא ייתכן מתח בינו ובין זולתו, ועניין מאבק בין האלים הוא בלתי אפשרי בדת ישראל.
זאת ועוד, כיוון שאין האל כפוף לחוק ההוויה, לא ייתכן לספר על קורותיו והליכותיו, כדרך שמרבה המיתוס האלילי לספר. אם מצויים במקרא סיפורים על האל, אין הם נוגעים לחייו ולקורותיו כפרט, אלא ליחסו כלפי האדם ועם ישראל. לפיכך גם אסרה התורה לתארו בפסל ובתמונה.
לאור זאת נקל להבין את המיוחד בתיאורי הבריאה במקרא. בניגוד למיתוס האלילי אין ישותו של האל משולבת בתהליך הבריאה, כפי שהוא מתואר בסיפורי הבריאה במקרא: אין הכתוב מזכיר את זרע האל (כמו במצרים) או את דם האל (כמו במסופוטאמיה). קיים פער מוחלט בין העולם הטרנסצנדנטי האלוהי לבין עולם הטבע. האל בורא ויוצר, אך איננו משמש חלק מתהליך הבריאה עצמה.
התיאור המופשט והנשג של הבריאה עשה רושם כביר על עובדי האלילים, שלמדו להכיר את סיפורי הבריאה הישראליים. תיאורי הבריאה הישראליים, ובייחוד בראשית א, נראו בעיניהם מעין עיון פילוסופי, ועל כן אין תמה בדבר, שפילון האלכסנדרוני משווה את תפיסת הבריאה המקראית להשקפות אפלטון, אריסטו והסטואים (על נצחיות העולם, על בריאת העולם ועוד). אולם יש להוסיף, שאם ביוון היו העיונים הפילוסופיים בבריאה נחלת הפילוסופים בלבד, הרי בישראל הפכו סיפורי הבריאה נחלתו של כל ילד. עדות לכך מצויה בוויכוח בין עקילס הגר לאדריינוס המלך, כפי שנמסר במדרש שמות רבה ל, יב: 'אמר לו (אדריינוס לעקילס): מה ראית בהם שאתה רוצה להתגייר? אמר לו (עקילס): הקטן שבהם יודע היאך ברא הקב"ה את העולם'.
אין איפוא לתמוה על כך, שבני ישראל נראו בעיני היוונים כשייכים לגזע פילוסופי (תיאופראסטוס, מאה ג' לפה"ס). [מ"ו]
לפריטים אחרים קשורים לנושא:
מבוא לפרשת הבריאה : המבנה הספרותי
מבוא לפרשת הבריאה : ייחודו של תיאור הבריאה
מבוא לפרשת הבריאה : סיפורי בראיה קדומים
מבוא לפרשת הבריאה : תפיסת הבריאה בישראל - הייחוד והשוני
