הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > סיפורי הראשית > סיפור הבריאה
דברי הימים הוצאה לאור


תקציר
דף המידע מתאר את ההבדלים בין סיפור הבריאה הראשון (בראשית א, א- ב, ג) לסיפור הבריאה השני (בראשית ב, ד ואילך). ההבדלים מלמדים שסיפור הבריאה הראשון הוא פרשה בפני עצמה שמטרתה העיקרית היא לבסס את מעמד השבת הישראלית.



מבוא לפרשת הבריאה : ייחודו של תיאור הבריאה
מחבר: פרופ' משה ויינפלד


פרשה זו והפרשה הבאה אחריה (ב, ד ואילך) נבדלות זו מזו מבחינה עניינית וספרותית כאחת. בניגוד לפרק ב, ד ואילך, שם נמסרים פרטי הבריאה אגב סיפור קורות האדם בגן עדן, כאן אנו מוצאים תיאור סכמתי של מעשה הבריאה, שאינו מצטייר כסיפור הקשור לקורות אדם הראשון. בבראשית א, א – ב, ג נעשית פעולת האל בעיקר באמצעות מאמר ופקודה, והביצוע הוא תוצאה ישירה של מצוות האל ודברו (השווה תהלים לג, ו), ואילו בפרשה הבאה (ב, ד ואילך) כרוכה הבריאה במעשה יצירה של האל ולא במאמרו: האל נוטע גן (ב, ח), יוצר את האדם מעפר האדמה (ב, ד), יוצר את החיות ועוף השמים (ב, יט), לוקח צלע מן האדם ובונה אותה לאשה (ב, כא-כב), עושה כותנות עור (ג, כא) ועוד. אף-על-פי שגם בפרק א מוצאים אנו לאחר המאמר המלווה ב"ויהי כן" את העשייה: "ויעש... את הרקיע" (פסוק ז); "ויעש... את... המארת (פסוק טז); "ויעש... את חית הארץ" (פסוק כה); "נעשה אדם" (פסוק כו), הרי אין בכך כדי לסתור את רעיון הבריאה במאמר. ה"מאמר" הוא הפקודה, ואילו ה"עשייה" היא הוצאת הפקודה מן הכוח אל הפועל. האל מופיע בפרשת הבריאה כמלך הנותן פקודה, ופקודתו מתמלאת מיד.

ההבדלים בין בראשית א, א – ב, ג לפרק שלאחר מכן ניכרים גם בפרטי המעשה, סדר הבריאה לפי בראשית א הוא הצמחים, החיות ולבסוף האדם: זכר ונקבה כאחד (א, כז). לעומת זאת, בבראשית ב, ד סדר הבריאה אחר: האדם, העצים (פסוק ט), החיות (פסוק יט) ולבסוף – האשה הנבראת מצלעו של האדם (פסוק כב). לפי בראשית א הכל היה "טוב" מלכתחילה, ואילו בפרק ב מגלה אלוהים כי "לא טוב היות האדם לבדו" (ב, יח), ולפיכך הוא יוצר בעלי-חיים אחרים, ולבסוף גם את האשה.

על סמך הבדלים אלה, וכן על סמך סגנונה ומגמתה של פרשה זו, הגיעו החוקרים למסקנה, שבראשית א, א – ב, ג היא פרשה העומדת בפני עצמה. דבר זה נלמד לא רק מביטויים המיוחדים לסגנון שבו משתמשת חטיבה זו (כגון "פרו ורבו"; "זכר ונקבה"; "צלם אלהים"; "למינהו" ועוד), כי אם גם ממגמת הפרק והשקפתו. סימן היכר אחר של פרשה זו הוא השיטתיות שבהרצאת הדברים והחלוקה הלמדנית של סדרי הבריאה.

מטרתו העיקרית של הפרק היא לתת ביסוס רעיוני לשבת הישראלית, ככתוב בבראשית ב, ג: "ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו", המרמז על מצוות השבת. ואמנם בעשרת הדיברות שבספר שמות מנומקת שמירת השבת בברכת היום על-ידי אלוהים ובקידושו" על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו" (שמות כ, יא).

לפריטים אחרים קשורים לנושא:
מבוא לפרשת הבריאה : המבנה הספרותי
מבוא לפרשת הבריאה : ייחודו של תיאור הבריאה
מבוא לפרשת הבריאה : סיפורי בראיה קדומים
מבוא לפרשת הבריאה : תפיסת הבריאה בישראל - הייחוד והשוני

ביבליוגרפיה:
כותר: מבוא לפרשת הבריאה : ייחודו של תיאור הבריאה
מחבר: ויינפלד, משה (פרופ')
שם  הספר: עולם התנ"ך
עורך הספר: הרן, מנחם  (פרופ')
תאריך: 1983-1996
בעלי זכויות : דברי הימים הוצאה לאור
הוצאה לאור: דברי הימים הוצאה לאור
הערות: 1. ‫מאושר על-ידי משרד החינוך והתרבות.
2. האנציקלופדיה מורכבת מ- 24 כרכים.
הערות לפריט זה:

1. הפריט לקוח מתוך כרך א' - בראשית, בעריכת משה ויינפלד.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית