עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חיים > חסרי חוליות
גליליאו : כתב עת למדע ומחשבה


תקציר
אף על פי שקשה למדוד אינטליגנציה בכלל, ושל בעלי-חיים בפרט, אין ספק שהתמנונים הם האינטליגנטים ביותר בממלכת חסרי החוליות.



מוח, זיכרון ואינטליגנציה
מחברים: בנימין הוכנר; יורם גוטפרוינד


מוח התמנונים מתקרב לרמת המורכבות של מוח החולייתניים. זאת בזכות שתי התפתחויות אבולוציונית עיקריות, האחת – הגדלת מספר תאי העצב, והאחרת – מרכוז מערכת העצבים למוח מרכזי ראשי. מספר תאי העצב הוא עצום ביחס לרכיכות אחרות: 500 מיליון תאי עצב בגופו של תמנון (לעומת 20 אלף בלבד בארנבון הים, אפליזיה). אם נשווה את יחס משקל המוח למשקל הגוף, נמצא שיחס זה עולה על המצוי ברוב הדגים והזוחלים.

כמו בחולייתניים, המוח מפותח ומוגן בתוך קופסה קשיחה העשויה מרקמה סחוסית. תהליך המרכוז התרחש בדרך של קיצור העצבים המקשרים בין הגנגליונים, כך שנוצר מוח מרכזי שמורכב מ-25 אונות המסודרות סביב הוושט. מתברר כי האונות הללו מאורגנות בסדר שמזכיר את עקרונות הסידור ההיררכי (מעמדי) הקיים במוחות החולייתניים – האונות הגבוהות במוח מפקחות על פעולת האונות הנמוכות מהן.

אף על פי שקשה למדוד אינטליגנציה בכלל, ושל בעלי-חיים בפרט, אין ספק שהתמנונים הם האינטליגנטים ביותר בממלכת חסרי החוליות.

עדות מוקדמת למודעותו של האדם לאינטליגנציה של התמנונים מופיעה בספרו של פליני (Pliny), שחי בתקופתו של הקיסר טיטוס. למרות הספק באמיתות הסיפור, הוא מעיד על הכישורים שנטו לייחס לתמנונים כבר בימי קדם. בספר מובאת עדות ולפיה תמנונים דוחפים אבן בין הקשתות של צדפה כאשר הן נפתחות לצורך נשימה. האבן מונעת מהקשתות להיסגר, והתמנון יכול לשלוף את בשר הצדפה מבלי להסתכן באיבוד חלק מזרועו. הגם שדייגים נפוליטנים מתעקשים עד היום על נכונות הסיפור, מעולם לא נראה במעבדה תמנון תוקף צדפה בשיטה מתוחכמת זו. לעומת זאת ידוע שתמנונים נוהגים לפתוח צדפות בעזרת כוחם הרב או בדרך של קדיחת חור בצדפה והחדרה של נוזל מרכך לתוכה. מעניין לציין שמוצאים הבדלים בנוהג של קדיחת חורים בצדפות בין תמנונים מאזורים שונים בעולם. האם ייתכן כי זוהי התנהגות נלמדת, כעין תרבות תמנונית?!

מתברר שלתמנונים יש יכולת לימוד יוצאת דופן. כאשר מציגים לתמנון שתי צורות שונות, למשל כדור אדום וכדור לבן, התמנון תוקף את אחד הכדורים ומושך אותו לביתו. במהלך האילוף מתוגמל התמנון בפיסת דג המוסתרת מאחורי הכדור האדום, ונענש באמצעות מכת חשמל בלתי מזיקה אם הוא תופס את הכדור לבן. בשיטת אילוף זו, המבוססת על התניה קלאסית, לומד התמנון מהר מאוד לתקוף את המטרה ה"חיובית", ובדוגמה שלנו – הכדור האדום. תמנונים אינם מבחינים בצבעים, וההבחנה נעשית כנראה על סמך הבהירויות השונות של הכדורים. בממוצע, התמנונים מצליחים לבצע את המשימה בלי טעות לאחר כ-20 ניסיונות. לאחר האימון, התמנונים זוכרים כיצד לבצע את המשימה למשך זמן ממושך, ובמשך שלושה ימים הם שומרים על רמת הצלחה זהה, עובדה המעידה על שמירה בצורה של זיכרון ארוך טווח. החוקרים מצאו שזיכרון זה נשמר אצל התמנון באונת הראייה.

על פי דיווחים, התמנונים מסוגלים ללמוד מתוך הסתכלות, סוג לימוד שמוכר מכמה חולייתניים החיים בחבורות אך לא מחסרי-חוליות. החוקרים הוכיחו יכולת מדהימה זו כך: הם אילפו קבוצה אחת של תמנונים להבחין בין כדורים בהירים לכהים. עם סיום האימון, שימשו תמנונים מקבוצה זו כ"מדגימים" לקבוצת תמנונים שכלל לא אומנו. התמנונים שוכנו בשני מכלים סמוכים המחוברים ביניהם בזכוכית שקופה. אלה שלא אומנו צפו ארבע פעמים בלבד כיצד התמנון המאומן מבצע את המשימה. שעה לאחר מכן נבחנה העדפה של התמנונים הצופים להתקפה על הכדור הכהה או הבהיר. באופן מובהק נמצא כי הרוב המכריע של התקפות התמנונים שצפו בתקיפת כדור כהה כוונו לעבר הכדור הכהה, ואילו תמנונים שצפו בהתקפת כדורים בהירים תקפו ברוב המקרים כדור בהיר. תוצאות ניסוי זה מדגימות בצורה חד-משמעית שלתמנונים יכולת לימוד האופיינית לבעלי-חיים גבוהי אינטליגנציה.

קראו עוד:
בשמונה זרועות נטויות
היהפוך תמנון עורו?

ביבליוגרפיה:
כותר: מוח, זיכרון ואינטליגנציה
מחברים: הוכנר, בנימין ; גוטפרוינד, יורם
תאריך: מאי - יוני 1998 , גליון 28
שם כתב העת: גליליאו : כתב עת למדע ומחשבה
הוצאה לאור: SBC לבית מוטו תקשורת ולאתר IFEEL
הערות לפריט זה:

1. ד"ר בנימין הוכנר הוא חוקר במחלקה לנוירוביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
2. יורם גוטפרוינד הוא סטודנט לתואר שלישי במחלקה לנוירוביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית